זכינו, ובחסדי שמיים אנחנו נמצאים לאחר המלחמה הקשה והניסית שעברה על עמנו. בימים אלו, כשאנחנו מתבוננים לאחור, קשה שלא לחוש בהנהגה האלוקית שמלווה אותנו לאורך כל הדרך. דווקא מתוך הקושי, מתוך ההלם והכאב – אנו עומדים כעת בהשתאות אל מול הרגעים שבהם התגלתה יד ה' המכוונת את מהלך ההיסטוריה.
בוחרים מה לראות
היום ראש חודש תמוז. זהו היום שבו יצאו המרגלים לתור את הארץ. חטאם היה לא בעצם השליחות, אלא בדרך שבה פירשו את המציאות – הם ראו את המאורעות בעין שלילית, מתוך תחושת ייאוש וחוסר אמון באהבת ה'. לעומתם, אנו בדור הזה משתדלים לתקן את אותו חטא: בוחרים להביט על האירועים שפקדו אותנו מתוך אמונה, מתוך ידיעה עמוקה שהקב"ה אוהב את עמו – "אהבתי אתכם אמר ה'".
בפורים למדנו שהשגחת ה' מתגלית לפעמים רק בדיעבד, לעיתים אחרי שנים. ואילו כאן, בזמננו, נדמה שהרמזים והסימנים ניכרים כבר עתה. אנחנו יכולים לזהות כיצד רצף האירועים העולמיים והאזוריים התכנסו כולם לרגע הזה. רגע שבו ישראל נאלצה להילחם על חייה, אך גם הצליחה להכות את איביה במקומות הרגישים ביותר.
עוד באותו הנושא
- שר ההגנה הבריטי העריך את אומדן הנזקים וההוצאות הביטחוניות של המלחמה מול איראן
- ראש ממשלת בריטניה החדש, אנדי ברנהאם, אישר את השימוש בבסיסים בריטיים לצורך תקיפות אמריקאיות באיראן, כך דווח בבלומברג
- בעקבות איומי החות'ים להטיל מצור ימי על סעודיה, חברות דלק באסיה החלו לשנות את מסלולי המיכליות מנמל ינבוע
- דיווחים באיראן על שריפות נרחבות בעיר שיראז לאחר תקיפות מהאוויר

מלחמה כלל עולמית
מה היה קורה אילולי פרצה המלחמה דווקא בשמחת תורה, דווקא בתזמון שבו חמאס וחיזבאללה טרם הצליחו להתאחד? מה היה קורה אילולי משחקי האגו ביניהם, שדחו את המתקפה המאוחדת שהייתה עלולה להתרחש גם בדרום וגם בצפון בעת ובעונה אחת? אילולי מלחמת רוסיה-אוקראינה, ייתכן שסוריה לא הייתה נשחקת, וישראל לא הייתה זוכה לחופש פעולה שם. אילולי סדרת אירועים גאו-פוליטיים שקדמו למלחמה כמו ניצחונו של טראמפ והברית האסטרטגית שנוצרה, לא היינו מגיעים לרגע שבו העולם עומד לצד ישראל במערכה כה קריטית.
ככל שמתבוננים לעומק, קשה להתעלם מהשילוב הבלתי נתפס של מסירות נפש, תכנון מדויק, יכולת טכנולוגית יוצאת דופן – והכל בברכת שמיים. אנשי השב"כ, המודיעין, חיל האוויר, חיילי המילואים ונשותיהם, העורף האזרחי, כולם פעלו במסירות אין קץ. גם הפיתוחים הביטחוניים, התפילות הרבות שנישאו בעשורים האחרונים כנגד הגרעין האיראני, הרוח שהחזיקה את העם באחדות ובהתמדה, כל אלה חברו יחד לרגע של ניצחון.

"זכינו"
זכינו גם בכך שמנהיגינו ובכירי הביטחון אינם חוששים לומר בגלוי: זו הייתה עזרת ה'. כמובן, ראוי להודות גם לכל שליחיו. כמאמר הרשב"א: "עלינו לבטוח בשם שיעשה לו תשועה על ידי האיש הפלוני, הבטחון הזה מותר ומצווה". כלומר, ההודאה לא סותרת את ההשתדלות ואת הכרת הטוב לאדם, אלא הולכת יד ביד עם האמונה בהשגחה.
דווקא מתוך ההכרה הזו, זה הזמן להוסיף הודאה. אמירת הלל, אפילו זו של ראש חודש, יכולה להפוך לכלי של הכרת תודה, כלי של חיבור מחודש לבורא עולם. אמנם איננו יכולים לקבוע תקנה חדשה בעת הזו, אך כל אדם ואדם יכול לבחור לומר את ההלל בימים אלו, ובפרט בראש חודש, מתוך תחושת הודיה כנה ועמוקה.
מתוך תפילה לגאולה שלימה, ומתוך הודאה על הניסים שכבר היו נמשיך להאמין, להודות ולפעול.
הרב נריה יהודה פופר הוא רב גרעין אומץ בעכו, מבית 'קרן קהילות'

יישר כוח !!!
יפה מאד … יישר כח גדול