מכת הפתיחה שהדהימה את איראן – והקצינים הבכירים שמודרו

כיצד תוכנן מבצע "עם כלביא"? איך נשמר הסוד? ובעיקר: איך בוצעה מכת הפתיחה שהצליחה לשתק את צמרת המשטר האיראני?

ההחלטה והמייל ששינה את הקצב

באוקטובר 2024, בשיא הלחימה מול חיזבאללה בצפון, התקבלה ההחלטה: אם הדהירה האיראנית לגרעין תימשך בקצב הקיים צה"ל ייערך לתקיפה רחבת היקף. בנק המטרות עודכן, אוגדות הוקפצו וחיל האוויר, בשיתוף פעולה עם אמ"ן, החל להתכונן למבצע הגדול בתולדות המדינה.

בצה"ל הבינו שלא מדובר במבצע רגיל והכינו מכת מנע ישירה, שתנטרל את היכולת של איראן להגיב  למבצע ולפגוע בישראל באמצעות מטח עוצמתי של טילים בליסטיים.

המטרה: לגרום הלם ולשתק מראש

תוכנית התקיפה, שנשמרה ממודרת גם בתוך המטה הכללי, כללה רכיב שהתגלה כמשנה מצב: לא רק תקיפת אתרי הגרעין וייצור הטילים, אלא גם פגיעה בו זמנית בצמרת שרשרת הפיקוד של המשטר. כבר בדקות הראשונות חוסלו 30 בכירים בגופי הביטחון וההגנה האיראניים, לצד תשעה מדעני גרעין מפתח. אלה שנקראו בישראל "כוורת המשטר" ושהובילו בפועל את תוכנית ההשמדה של איראן.

לאיראנים נדרש זמן קריטי להבין מה קרה, מה שנתן ללוחמינו שעות פעולה יקרות שאיפשרו גם למערך ההגנה האווירית בישראל להתארגן בצורה טובה יותר. במקביל, תקיפת אתרי מכ"ם וטילים בליסטיים הרסה כמחצית מיכולות השיגור של איראן.

הלוחמים מספרים: "בפעם הראשונה ראינו את טהרן מהקוקפיט"

צוותים אוויריים מהמשתתפים בתקיפה סיפרו כי "הרגע שבו שמענו את המטוסים ממריאים היה הרגע שבו הבנו שזה קורה באמת". סגן בטייסת קרב תיאר את ההמראה ללב איראן, ואת היעד המוכר מתרשימי המודיעין שנראה פתאום מבעד לשמשת המטוס. טייס אחר סיפר כיצד עמד מול אנשי הטייסת ואמר את המילים שלא יישכחו: "הערב אנחנו תוקפים באיראן". לדבריו, "הייתה תחושת התגייסות מוחלטת. בלי פוליטיקה, בלי חילוקי דעות – רק תחושת שליחות אדירה".

אלפי חימושים, מאות מטרות – ועשרות שעות תקיפה

בחלוף כשבועיים ממכת הפתיחה שהדהימה את העולם, בצה"ל חושפים את הנתונים:

• יותר מ-1,500 גיחות של מטוסי קרב
• 4,300 חימושים מדויקים
• 900 מטרות ברחבי איראן
• 200 משגרי טילים שהושמדו
• 70 מכ"מים, 6 שדות תעופה, 15 מטוסי קרב איראניים שהושמדו
• יותר מ-600 תדלוקים אוויריים בטווחים מרוחקים

תקיפת השיא הייתה בשדה התעופה משהאד, במרחק 2,400 ק"מ מישראל.

פגיעה בגרעין וביכולת השיקום

אחת ממטרות המבצע הייתה שיבוש עמוק ביכולת המשטר לא רק להעשיר אורניום, אלא לבנות מחדש את התוכנית להשגת נשק גרעיני. התקיפות באיספהאן, פורדו ונתנז השמידו אלפי צנטריפוגות ומעבדות. הכור באראק שהיה מושבת אך הכיל חומרים ומידע הותקף למניעת השמשתו בעתיד. והמכה המשמעותית ביותר הייתה בחיסול המדענים המובילים והשמדת ארכיון הגרעין המלא שהוסתר בבונקר תת קרקעי.

אחוזי יירוט גבוהים לצד מחיר דמים כבד

במקביל לתקיפות ניהל צה"ל קרב בלימה בעורף. מתוך כ-500 טילי קרקע-קרקע ששוגרו מאיראן, כ-86% יורטו. מאות כטב"מים הופלו באוויר, 99% מהם לפי נתוני צה"ל. ולמרות זאת ישראל ספגה אבדות כבדות כאשר 28 אזרחים נהרגו, מעל 2,300 דירות נהרסו ו-13,000 ישראלים נותרו ללא קורת גג לאחר המלחמה.

יצוין כי מוקד 104 של פיקוד העורף קלט יותר ממיליון שיחות, והפורטל הלאומי רשם יותר מ-300 מיליון כניסות תוך ימים. זמני התגובה של פיקוד העורף וההגעה לאיזורי הנפילה עמדו על ממוצע של 15 דקות.

בישראל בטוחים שאיראן איבדה את היכולת להגיע לפריצה בשנים הקרובות ויחד עם זאת ברור כי המשטר יעשה הכל על מנת להתאושש. בצה"ל כבר יודעים: אין חסינות ואין קווים אדומים מול איום קיומי. או כפי שאמר אחד הלוחמים שחזר מהתקיפה: "היה ברור שזו לא עוד משימה. זו הייתה שליחות. מי שטס לשם, טס בשם כולם".