עוד יש ציונות: הנוער שקם בבוקר מוקדם ומסיים את היום בסיפוק עצום

הנוער שלנו לא מסתכם בבהייה ממושכת בסמארטפון. המדריכה החקלאית עינה גרינשפן מעידה שמדובר בנוער עם מאפיינים חלוציים בדיוק כמו לפני 90 שנה

ציונות | צילום: חיבורים בחקלאות

המחנך, המשורר והסופר עברי שמואל בס כתב בשנת 1938 על "שירת הנוער, שיר עתידנו" ועל התחדשות הבניין והעלייה לארץ ישראל וסיים במילים "כל עוד הנוער לנו במולדת, קום יקום חזון עם ישראל".

לשמוע את קול הנוער בעבודת המולדת, זו באמת זכות. וריבונו של עולם זיכה אותי בכל שבוע לשמוע קולות של ציונות וחלוציות, ממש כמו לפני כמעט 90 שנה. הנוער כאן והוא בא לעבוד. הבנות, בגיל תיכון, מתייצבות בכל שבוע ליום עבודה. בכל פעם אצל חקלאי אחר בין אם זה בבנימין, בשומרון, בבקעת הירדן, בעוטף עזה, בנגב או בשרון.

מתחילים בשעה 5 וחצי בבוקר

אבל איך בדיוק נשמע קול הנוער הציוני? לשם כך אתם צריכים להצטרף אלינו לעוד יום של 'חיבורים בחקלאות'.

זה מתחיל בשעה 5 וחצי בבוקר. השעונים המעוררים מעירים את הבנות ולאחר התארגנות מהירה הן עולות בזריזות על האוטובוסים שמובילים אותן ליום של עבדות אדמה. כל שבוע, באותה שעה, בין אם זה בחום הלוהט של הקיץ או הקור העז של החורף. ובהרי בנימין מתחוללות לעתים סופות עזות.

באחד הבקרים כשקור מקפיא ורוחות חזקות קיבלו את פניי ביציאה מהבית, חשבתי לעצמי "מי תתעורר לעבודה בחוץ ביום שכזה?". כשהגעתי לאוטובוס, 30 בנות כבר חיכו לי לתחילת יום העבודה. את המונח 'להתגבר על יצר' ראיתי באותו בוקר במו עיניי.

חקלאות. אילוסטרציה | צילום: Nati Shohat/FLASH90

הידיים של המתנדבות שלנו אכן עובדות

לפני תחילת העבודה, החקלאי מספר לנו בדמעות שלא מזמן הוא חזר מעוד סבב מילואים ובזכות קבוצת הבנות שהגיעה הוא מצליח להרים את הראש מעל המים. למשמע הדברים הבנות עבדו עוד יותר קשה ובמסירות גדולה מסקו כמות גדולה יותר של זיתים. חוץ ממסיק, הבנות עובדות גם בבציר ובאריזת ירקות. בבנימין, בבקעה, בשומרון ובשרון. בכל מקום שבו חקלאים צריכים ידיים עובדות. והידיים של המתנדבות שלנו אכן עובדות.

בארוחות הבוקר משלבות הבנות ירקות טריים שהרגע נקטפו או שמן זית מעשה ידיהן. לפני החזרה לעבודה אנחנו לומדות קצת על חשיבות עבודת האדמה בארץ ישראל וגם בוחרות שיר ארצישראלי מן העבר.

חייבים לו לומר לנוער תודה

השמש כבר באמצע השמיים. יום העבודה מתקרב לסיומו עם הספק גדול מאוד שגורם לחקלאי התורן להיות מרוצה ולהודות בעיניים נוצצות לבנות על עבודתן המאומצת. בכל פעם שהבנות עולות על האוטובוס חזרה להמשך הלימודים, הן מקפידות לומר לי תודה.

רבות דובר על הנוער שלנו, ולא תמיד במילים חיוביות. אבל למען האמת שאנחנו אלה שחייבים לו לומר לו תודה. תודה שהוא מתחבר לארצנו האהובה ותודה שהוא כאן כי כפי שכתב שמואל בס, בזכותו, "קום יקום חזון עם ישראל".

 

עינה גרינשפן היא מדריכה חקלאית של קבוצת חיבורים בחקלאות ותושבת חוות גלעד.

 

שתפו כתבה זו:

0 0 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
טוען עוד כתבות
דילוג לתוכן