הצורך בגיוס חרדים הוא תנאי הכרחי להיות צה"ל צבא העם – מקור עוצמתו של הצבא והסיבה לאמון הגדול שצה"ל זוכה לו בכל חלקי החברה הישראלית. שיקול זה הוא מעבר לראייה הצרה של גיוס חרדים כפתרון לחלוקה שוויונית של הנטל.
גיוס חרדים לצבא הוא תהליך חברתי ארוך
מלחמת 'חרבות ברזל' חידדה את הצורך בסד"כ נוסף בסדיר ובמילואים, ומהווה תמריץ לצבא לעשות את ההתאמות הנדרשות לאפשר לחרדים להתגייס ולהשתחרר חרדים ולחזור לקהילה שממנה יצאו.
נכון להיום, בהיעדר חוק אחר, 'גזרת הגיוס' והחשש מסנקציות מוסדיות ואישיות יכולים להוות תמריץ להנהגה החרדית (הרבנית והפוליטית) להתגמש ביחס לגיוס. אחד הנושאים המעכבים הוא ההתנגשות בין ערכי המדינה והציונות וערכי החברה החרדית, המביאה לחוסר אמון מובנה ולחשדנות בנוגע לכוונות הנסתרות בגיוס חרדים לצבא והפיכתם מחרדים לציונים. בנוסף, קיים חשש שגיוס לצבא יפגע בעולם התורה שנבנה בעמל רב לאחר שנחרב בשואה. עולם התורה הוא המקיים את העולם ושומר על עם ישראל, ופגיעה בעם ישראל תפגע בביטחון.
גיוס חרדים לצבא הוא תהליך חברתי ארוך שאי אפשר להצליח בו בכפייה בעזרת פלוגות משטרה צבאית. התהליך יהיה רב-ערוצי עם ההנהגה הרבנית (לגווניה), ההנהגה הפוליטית וה'רחוב' החרדי. כמו בתהליכים חברתיים רבים לפעמים השינויים מגיעים מלמטה, ודי לחכימא ברמיזא.
הקהילה החרדית תוכל לשרת בצבא ולהישאר חרדית
ואכן, הקהילה החרדית תוכל לשרת בצבא ולהישאר חרדית. האתגר הגדול הוא היכולת לגרום לכך שהשירות הצבאי יהיה למסלול לגיטימי בעיני הקהילה החרדית למי שאין תורתו אומנותו. כדי שזה יקרה יש לבנות את האמון בין הציבור החרדי לצה"ל וזאת ניתן יהיה לעשות באמצעות מספר דרכים:
- ביחידות חרדיות ייעודיות על צה"ל לעבור להקפדה מחמירה על קיום המצוות (אוכל, תפילות, לימוד, מגדריות) ובאופן כללי יש לייצר אווירה חרדית.
- הקמת ועדת רבנים מהקהילות השונות של הציבור החרדי להתייעצות, עם סמכויות בקרה. ועדה זו יכולה לעבוד בצורה גלויה או דיסקרטית והיא תעסוק בין השאר בהמלצות בנוגע למנהגים השונים בקהילות שונות, אישור התוכניות התורניות והחינוכיות המועברות לחיילים החרדים, ושותפות בתחקירים ולמידה בנושאים ותקלות שעולים כתוצאה מהשירות.
- מינוי יועץ רמטכ"ל לענייני חרדים שיהיה כפוף לרמטכ"ל ולמשרד הביטחון. יועץ שכזה יוכל לפתח ערוצי תקשורת לחברה החרדית, לחברה הישראלית, לגורמי ממשל ולאקדמיה, ועם סמכות ואחריות מול גורמי צבא (אכ"א, דובר צה"ל ועוד).
- תוכנית לשמירה על זהות חרדית במהלך השירות. למשל: התרת לבוש בגדי שבת בתפילה או בסעודת שבת כשהחיילים לא נמצאים בפעילות מבצעית.
- תוכנית לקשר עם המשפחות במהלך השירות במטרה לחזק את הקשר בין החייל החרדי למשפחתו או לחדשו גם אם אחד הצדדים אינו מעוניין בכך.
- תוכנית 'בחזרה לקהילה' לקראת סוף השירות. תכנית שתסייע לחיילים החרדים להשתלב בקהילתם לאחר השחרור.
כמו כל ציבור המתגייס לצבא יש לציבור החרדי מה לתרום לפסיפס הצבאי (ושהצבא לא יהיה כור היתוך בשבילו), לא רק בסד"כ אלא גם ברוח ובמיומנויות הייחודיות לציבור החרדי. הדרך ארוכה. תהיינה כמובן בעיות ביישום. אך מנגד – יש כעת סכנות קיומיות מאויבים חיצוניים וממחלוקות פנימיות.
הכותב הוא חבר במכון 'משגב לביטחון לאומי', תא"ל במיל' וקצין מילואים ראשי לשעבר.
