ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה את ראשי מערכת הביטחון להיערך לחלוקת הסיוע ההומניטרי בעזה במקום הארגונים הבינלאומיים. צעד זה מסמן שינוי משמעותי במדיניות ישראל כלפי הרצועה ומעלה שאלות לגבי האפשרות של פתרון קבע בעזה.
נתניהו הסביר את חשיבות הנוכחות הישראלית בציר פילדלפי: "אומרים לי תצא ואז נחזור, כבר הייתי בסרט הזה כבר. אם נצא – לא נחזור". הוא הדגיש כי "ציר הרשע צריך את ציר פילדלפי. אני מתעקש שנהיה שם. עלינו לקבע את העובדה הזו".
בצה"ל כבר החלו בהיערכות למשימה החדשה. אלוף-משנה אלעד גורן מונה לתפקיד ראש המאמץ ההומניטרי-אזרחי ברצועת עזה ביחידת מתפ"ש, ויועלה לדרגת תת-אלוף. צה"ל מתכנן את ביצוע החלוקה ברמה הלוגיסטית והמבצעית, כולל סדר הכוחות שיעסקו בכך.
עם זאת, במערכת הביטחון הובעה הסתייגות מהרעיון. הרמטכ"ל הרצי הלוי התנגד להנחיה, בטענה כי "מדובר בסיכון מיותר של כוחותינו ולכן הצבא לא צריך לעסוק בסיוע ולשם כך יש ארגונים בין-לאומיים". גורמים אחרים הזהירו כי הדבר עלול להוביל לממשל צבאי ישראלי ברצועה, שעלותו מוערכת בעשרות מיליארדי שקלים בשנה.
נתניהו הבהיר את מטרת המלחמה: "סוף המלחמה בעזה יהיה כאשר חמאס לא ישלוט יותר בעזה, צבאית ופוליטית". חלוקת הסיוע ההומניטרי על ידי צה"ל עשויה להיות צעד לקראת מימוש מטרה זו ויצירת מציאות חדשה ברצועה.
השאלה המרכזית היא האם צעד זה מהווה חלק מאסטרטגיה רחבה יותר לפתרון קבע בעזה. האם ישראל מתכוונת לקחת אחריות ישירה על ניהול הרצועה לטווח ארוך? ומה המשמעויות הבינלאומיות והכלכליות של מהלך כזה?
מומחים מציינים כי ניהול ישיר של עזה על ידי ישראל עלול להיות מורכב ויקר, אך עשוי לאפשר שיקום יעיל יותר של הרצועה ומניעת התחמשות מחדש של ארגוני טרור. האתגר יהיה למצוא פתרון שיבטיח את ביטחון ישראל, יאפשר שיקום הומניטרי של עזה, ויתרום ליציבות ארוכת טווח באזור.
בתוך כך, ע"פ סקר חדש שנערך ע"י חברת דיירקט פולס ופורסם אתמול בערב (שלישי) בערוץ 14, 62% מהציבור מתנגדים ליציאה מציר פילדלפי בעוד 35% תומכים בכך.
ההחלטות שיתקבלו בימים הקרובים לגבי חלוקת הסיוע ההומניטרי והנוכחות הישראלית בעזה עשויות לעצב את המציאות האזורית לשנים רבות קדימה, ולהוות צעד משמעותי לקראת פתרון קבע בעזה.
