ביום רגיל אולי זו הייתה סיבה למסיבה. אבל כשהפרשן הפוליטי חיים לוינסון סיים השבוע את הריצה ה-1,000 שלו מאז שחזר לרוץ אחרי שש שנות הפסקה, הוא בעיקר רתח. לא מההתרגשות, מהחום. "חם. בלתי נסבל כמה חם", הוא כתב, "אני שונא את הקיץ. הטבע צועק תעצור. תקרר את עצמך. תגיע למים. למה להמשיך".
אז במקום טקסט חגיגי, לוינסון העלה בחשבון ה-X שלו פוסט ישר ולעניין שמתאר את חווית הריצה: לא כל אימון הוא ניצחון ולפעמים צריך פשוט להילחם ברצון להפסיק.
היום זו הפעם ה1000 שרצתי מאז שחזרתי לרוץ. לא היה כיף. למרות שחשבתי שאתרגש יותר. אבל היה סתם ריצה. חם. בלתי נסבל כמה חם. גם במכון כושר חם. רק הדרך הקצרה לפה חמה. אני שונא את החום, זה מכביד עלי ומקשה עלי. אני אוהב את החורף ואת הגשם ואת הקור ואת התחושה שהטבע דוחף אותך לחמם את עצמך… pic.twitter.com/jMrQ42ObgB
— Chaim Levinson (@chaimlevinson) July 16, 2025
"לא תמיד זה צריך להיות כיף"
הפוסט, שהפך ויראלי בין חובבי ריצה (ובעיקר חובבי לוינסון), משך גם תגובות אישיות מרצים מזיעים, סקרנים ומפרגנים. משתמש אחד כתב: “בזכות פוסט שלך מלפני כמה שנים בפייסבוק למדתי לרוץ (ולאהוב לרוץ!). תודה". גולש אחר תהה: "איך עוברים מריצה בחוץ להליכון?" ולוינסון ענה בפשטות: "בחורף רק בחוץ. בקיץ, אין ברירה. אין לי יכולת לשאת רק את הבחוץ".
כמובן, לא כל התגובות היו ברוח שווה. אחד המגיבים טען: "הדיסוננס בין לוינסון הציני לעומת הבורדר-ליין קואצ'ר באמת מדהים". לוינסון ענה כהרגלו: "החיים זה לאזן".
"עוד צעד ועוד צעד ובסוף זה נגמר"
לוינסון מסכם את הפוסט במשפטים שלא נכתבו למרתוניסטים מקצועיים אלא לכל מי שצריך לגרור את עצמו קדימה, גם אם הגוף מתנגד: "להגיד לעצמך בראש אלף פעם שאתה מסיים. לא משנה מה. לא תמיד צריך להיות כיף. ככה בונים את הנחישות".
“אני נחוש לא לחזור לשם", הוא מסיים, כשהוא מתכוון להפסקת הריצה. כי בסוף, כמו שהוא כותב "עוד צעד ועוד צעד ובסוף זה נגמר".
