הכנסת פותחת היום (ג') יום דיונים עמוס, שבמרכזו שורה של הצעות חוק רגישות ובעלות השפעה רחבה – החל מסמכויות בתי הדין הרבניים, דרך הסדרת העמדתם לדין של משתתפי טבח 7 באוקטובר, ועד רפורמות בתחום המשפטי והאזרחי.
חוק כליאה והעמדה לדין של מחבלי נוח'בה
הוועדה אישרה את הצעת חוק כליאתם והעמדתם לדין של משתתפי אירועי 7 באוקטובר, שיזמו ח"כ שמחה רוטמן וח"כ יוליה מלינובסקי. החוק מסדיר את העמדתם לדין של מחבלי חמאס ושותפיהם בגין עבירות חמורות, בהן רצח, אונס, חטיפה, השמדת עם ועבירות טרור, באמצעות בית דין צבאי ייעודי בהרכבים מיוחדים.
חבר הכנסת רוטמן אמר לאחר ההצבעה: "החוק שיזמתי יחד עם חה"כ יוליה מלינובסקי יובא בזמן הקרוב להצבעה במליאת הכנסת לקריאה ראשונה. זהו צעד הכרחי בדרך לעשיית הדין והצדק במחבלי הנוחבה".
לפי ההצעה, פסקי הדין לא יידרשו לאישור הרמטכ"ל, הדיונים יתועדו וישודרו כברירת מחדל, וערעורים יידונו בהרכב בכיר במיוחד. כמו כן, מוצע להקים ועדת היגוי מדינית בראשות ראש הממשלה לגיבוש מדיניות ההעמדה לדין. ההצעה של חברי הכנסת רוטמן ומילינובסקי מערערת על זו של עוצמה יהודית, לפיה תהיה חובה להטיל עונש מוות על מחבלי הנוח'בה. לפי הצעה זו ניתן להטיל עונש מוות – או מאסר עולם ללא אפשרות שחרור, גם לא בעסקה עתידית.
פיצול תפקיד היועמ"ש
בהמשך היום צפויה הכנה לקריאה ראשונה של שורת הצעות חוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. ההצעה שעומדת על הפרק כעת היא הצעתו של רוטמן, לאחר שעברה שינוי, וכרגע מוצע לפצל את התפקיד לשניים: יועץ/מייצג, ותובע כללי. \
היועץ/מייצג ימונה ישירות בידי הממשלה לפי המלצת ראש הממשלה ושר המשפטים, ללא ועדת איתור, ותידרש ממנו "כשירות שופט עליון". המועמד יכול להיות מזוהה פוליטית, אך בזמן הכהונה לא יהיה פעיל פוליטית או חבר מפלגה. חוות הדעת של היועץ תהפוך למייעצת: היא תחייב רק אם אומצה בהחלטת ממשלה, לא תחייב את הכנסת וגופיה, והממשלה אף תוכל לקבוע שבמקרים מסוימים חוות הדעת לא תחול על הרשות המבצעת או על שרים – בלי פירוט מלא לגבי מעמדה בתחום הפלילי.
במקביל יוקם תפקיד תובע כללי שיוגדר "ראש התביעה הכללית", וימונה בידי שר המשפטים באישור ועדת החוקה. לתפקיד יוכל להתמנות עו"ד אזרח ישראלי עם 10 שנות ניסיון בייצוג בהליכים פליליים (לפחות 5 בישראל), ללא פעילות פוליטית או חברות במפלגה במהלך הכהונה, וללא יכולת להחזיק תפקיד נוסף. כהונת התובע תהיה מוגבלת ל-6 שנים (קדנציה אחת), עם מגבלת גיל 70 וצינון של 3 שנים לפני מינוי לשיפוט.
חוק הבוררות
ועדת החוקה מקיימת הכנה לקריאות שנייה ושלישית של הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), שיזמו הח"כים משה גפני, יעקב אשר וינון אזולאי, ביוזמת ח"כ ישראל אייכלר. לפי ההצעה, בתי הדין הרבניים יוכלו לשמש כבוררים בעניינים אזרחיים, בכפוף להסכמת הצדדים, ואף לפסוק לפי דין תורה. מדובר בהצעה ותיקה שעלתה כבר בכנסת ה-20.
יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, אמר עם אישור ההצעה לקריאה ראשונה כי: "מה שמותר אל מול בי"ד רבני פרטי שאינו תחת סמל המדינה, או מוסד בוררות פרטי, יהיה נכון לבי"ד רבני של המדינה בשינויים רלבנטיים". מנגד, ח"כ גלעד קריב הזהיר מפני לחץ לא ראוי על מתדיינים דתיים.
