ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר היום (א') לשרים כי כל משא ומתן עם איראן חייב לכלול לא רק מניעה של נשק גרעיני בידי משטר הטרור בטהראן, אלא גם הגבלה של הטילים הבליסטיים והפסקת התמיכה בציר הטרור האזורי. עד כה הוכיח המשטר באיראן פעם אחר פעם, שלא ניתן לסמוך על הבטחותיו, זאת על פי דיווח של העיתונאי עמיחי שטיין.

"אנשי דיפלומטיה ומלחמה"
שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, שיגר היום הצהרה בטון תקיף, שבה הבהיר כי טהרן "אינה נרתעת מהיערכות צבאית באזור".
לדבריו, איראן רואה בעצמה גם כוח דיפלומטי וגם כוח צבאי, ואינה פוסלת עימות אם זה ייכפה עליה. “אנחנו אנשי דיפלומטיה, אבל גם אנשי מלחמה”, אמר, והוסיף כי כל ניסיון לפנות לעם האיראני באמצעות איומים או לחץ צבאי ייענה בתגובה דומה.
עוד באותו הנושא
- בפרצוף של הפלסטינים: נשיא נאורו, דיוויד אדאנג, החליט לפתוח שגרירות של מדינתו בירושלים, בירת ישראל – ולא בתל אביב
- נשיא המדינה הרצוג בהצהרה לקראת תשעה באב: "בחירות אינן מלחמת אזרחים"
- הממשלה אישרה כמאות מיליוני שקלים לשב"כ ולמשטרה למיגור הפשיעה במגזר הערבי
- הממשלה האריכה את הצווים נגד אל-ג'זירה ב-90 ימים נוספים

"לא נכנעים בלחץ"
בדבריו המשיך עראקצ’י וטען כי יכולת העמידה של איראן הושגה במחירים כבדים, אך לדבריו, מי שינסה לכפות על טהרן ויתורים באמצעות תקיפות או שיגור טילים ישלם מחיר גבוה יותר. הוא אף רמז להתקדמות מסוימת בעמדות איראן בתקופה האחרונה, וטען כי התפיסה שלפיה ניתן “לשבור” את איראן בכוח אינה משקפת את המציאות.
"דוחה כל צורה של התערבות זרה" | צפו
אבל, במקביל לטון הלוחמני של שר החוץ, הנשיא מסעוד פזשכיאן הציג עמדה אחרת. בהתייחסות פומבית לשיחות עם ארצות הברית, שהתקיימו בתיווך מדינות באזור, הגדיר אותן כ“צעד קדימה”. לדבריו, הדיאלוג הוא "הכלי המרכזי של טהרן לפתרון מחלוקות, תוך שמירה על זכויותיה הגרעיניות כפי שהן מעוגנות באמנה למניעת הפצת נשק גרעיני". עם זאת, פזשכיאן הדגיש כי איראן דורשת יחס של כבוד ואינה מקבלת איומים או תכתיבים.

מחאה פנימית שמבעבעת
על הרקע המדיני מתווספת גם מתיחות גוברת בזירה הפנימית. סוחרי הבזאר בטהרן קראו להתכנסויות כלל־ארציות לציון 40 יום למות מפגינים שנהרגו בינואר, במסגרת גל המחאות האחרון. לפי דיווחים, ההתכנסויות צפויות להיערך בבזארים ובצירי מסחר מרכזיים, גם בערים נוספות ברחבי המדינה.
לפי פרשנים, הצטרפות סוחרי הבזאר למחאה מהווה שינוי משמעותי, שכן מדובר בקבוצה שבעבר נמנעה מעימות ישיר עם השלטון. בשנים האחרונות נחשבים הבזארים לאחד מעמודי התווך הכלכליים והחברתיים של המשטר, והמעורבות שלהם במחאות נתפסת כסימן להעמקת המשבר הפנימי.

נתונים סותרים על היקף הדיכוי
במקביל, ממשיכים להתפרסם נתונים סותרים באשר להיקף ההרוגים והנפגעים במחאות. בעוד גורמים רשמיים באיראן מדברים על מאות הרוגים, הערכות של האו״ם וארגוני זכויות אדם נעות בין אלפים לעשרות אלפים. דוח חדש של המרכז הבינלאומי לזכויות אדם באיראן אף טוען לעשרות אלפי הרוגים ולמאות אלפי פצועים, לצד שימוש באמצעים חריגים בדיכוי ההפגנות.



