בכל פעם מחדש, הידיעה על שחרור מחבלים מעוררת כאב עצום. עבורי, זה לא רק עניין עקרוני או פוליטי – זה אישי. המחבל שרצח את אבי, ריצ'רד לייקין ז"ל, בפיגוע בארמון הנציב ב-2015, שוחרר כחלק מעסקת החטופים והמחשבה הזו בלתי נסבלת.
אבי לא נולד בארץ. הוא בחר לעלות לישראל מארצות הברית, כי האמין בכל ליבו בציונות, במדינת ישראל ובערכיה. הוא שילם על כך בחייו – נרצח באכזריות כי היה יהודי. והנה היום, שנים אחרי הרצח, מדינת ישראל שוקלת לשחרר את הרוצח שלו, לאפשר לו לחגוג את חירותו, לחזור לביתו – אולי אפילו לתכנן את הפיגוע הבא.
זו לא רק פגיעה אישית במשפחות השכולות, זו פגיעה בציבור כולו. כל שחרור כזה הוא בגידה באמון הבסיסי בין מדינה לאזרחיה, מסר מסוכן לכל מי שחושב על הטרור כאמצעי לגיטימי. אבל היום, יותר מתמיד, אני מאמין שיש לנו את הכוח לשנות את המציאות הזו.
השאלה איננה רק "איך עוצרים את השחרור הבא", אלא "איך מוודאים שזה לא יקרה שוב". ואנחנו יכולים לעשות את זה. עלינו לדרוש חקיקה ברורה שתמנע מראש את האפשרות לשחרור מחבלים עם דם על הידיים. עלינו לוודא שמדיניות ההרתעה של ישראל תהיה תקיפה וברורה – כך שכל מחבל ידע שהיציאה לדרך הטרור היא כיוון אחד ללא חזור.
הפתרון בידינו
הפתרון איננו רק בידי הממשלה – הוא גם בידינו. אנחנו, הציבור, יכולים להוביל שינוי אמיתי. זה דורש אומץ, נחישות והתעקשות על צדק. אסור לנו להתרגל לרעיון של שחרור מחבלים. אסור לנו לקבל אותו כמציאות קיימת.
אני פונה לכל מי שאכפת לו – משפחות שכולות, אזרחים, מנהיגים – בואו נתאחד כדי לשים סוף לשיטה המעוותת הזו. בואו נדאג שלא יהיה אדם נוסף שיצטרך לעמוד מול הרשימה הקרה של מחבלים בדרכם לחופשי. כי אם נפעל יחד, נוכל לוודא שהשחרור הבא פשוט לא יקרה. מדינת ישראל יכולה וצריכה להגן על אזרחיה. עלינו לוודא שהיא גם תעשה זאת.
הכותב הוא הוא יזם, עורך דין, מייסד קבוצת "פנינסולה" ובן שכול שהוביל מאבק עולמי נגד הטרור. רוצח אביו שוחרר בעסקת החטופים
