הצפון שלנו נושא עימו צלקות טריות מן המלחמה האחרונה. בתים חרבים, תשתיות פגועות, קהילות שבורות ונפש ציבורית שמתקשה לחזור לשגרה. אולם בתוך ההרס הזה מסתתרת גם הזדמנות נדירה – לבנות מחדש, אחרת, טוב יותר. לא עוד "שיקום הקיים שנפגע" שדוחה את הבעיות לשנים קדימה, אלא מהלך עמוק ואסטרטגי שמציב את הצפון בחזית סדר היום הלאומי. בחרתי להתמקד במרחב רמת הגולן, לא בגלל שאזורים אחרים בצפון חשובים פחות, אלא מקוצר היריעה והרצון להעמיק על כל אזור בנפרד ותשומת הלב הממוקדת של הקורא.
בתים ותשתיות – לא רק שיקום, מבט לעתיד
הבתים שנהרסו אינם רק קירות ובטון. הם הביטוי המוחשי ביותר לאובדן תחושת הביטחון. לכן, בד בבד עם שיקום הבניינים שנהרסו, מבני ציבור ותשתיות אחרות, השיקום חייב להיות מיידי, מקיף וצופה פני עתיד. השיקום איננו יכול להסתפק בהחזרת המצב לקדמותו. זוהי ההזדמנות להפוך את רמת הגולן, למנוע צמיחה לאומי. מרכיבי השיקום צריכים לכלול בניה על בסיס קהילתי המשלב גורמי חינוך, בריאות, יזמות ויוזמה מקומית המאחד בין החוסן הקהילתי חברתי עם החוסן הבטחוני והכלכלי.
חיזוק החוסן והתמודדות עם נזקי המלחמה
מלחמות נמדדות לא רק במספר הפצצות שנחתו, אלא גם בנזקי הנפש שהן הותירו. ילדים שלא ישנים בלילה, הורים שמתקשים לחזור לשגרה, קשישים שחיים בחרדה מתמדת – זהו המחיר האמיתי והעמוק.
כאן חייבת המדינה להוכיח אחריות. מרכזי חוסן בכל יישוב, מערך טיפולי נרחב, סיוע מותאם לכל גיל והכשרת אנשי טיפול מקומיים – זו השקעה שהיא לא פחות חיונית מתשתיות בטון וברזל.
התוכנית, על פי אורי קלנר ראש המועצה אזורית גולן, "חייבת לכלול הרחבת תחום הבריאות, חיזוק מרכז החוסן לתושבים על ידי חוגים מעשירים לילדים ולנוער וחיזוק הקהילה ע"י בנייה ותקצוב של קשר קהילתי בין צעירים לקשישים. תוספת מבנים קהילתיים בקצרין וביישובים האחרים יסייעו לקידום התכנית אותה יזמה המועצה עם ביה"ס "ברנקו וייס" לאור מצוקות חינוכיות ופדגוגיות שאובחנו אצל תלמידים צעירים במחקר שנעשה ע"י המועצה.
על פי מחקר זה, ילדים בכיתות הנמוכות אינם עומדים ברמה נדרשת בקריאה, לאור הפסד שעות לימודים רבות עוד מתקופת הקורונה והמצוקות שבאו בעקבות נזקי המלחמה.
"הכנתי תכנית 5 שנתית נתמכת תקציב של כ 100 מליון ₪ שתסייע למורים ולצוותים החינוכיים המקצועיים לצמצם את הפערים שנפתחו ולהשיג את היעדים הנדרשים ברמה הארצית" מסכם קלנר.
רמת הגולן – להפוך את השוליים למרכז
החקלאות בגולן יכולה להוביל את ישראל בחדשנות טכנולוגית ובפתרונות מים; התיירות, פנים וחוץ יכולה להפוך ליעד בינלאומי והתעשיות המתקדמות – אנרגיה ירוקה, אגרו-טק והייטק – יכולות לייצר אלפי מקומות עבודה איכותיים. כדי שזה יקרה, חייבת הממשלה להציע תמריצים אמיתיים להתיישבות וליזמות, לצד השקעה במערכות תחבורה מהירות שיחברו את הצפון ללב הארץ. בלי חזון כזה – ההזדמנות הזו תאבד.
התיירות והחקלאות הם ענפים עונתיים ומועסקים בהם כ 6-7,000 עובדים ומחזור כספי של כ- 2.5 מיליארד ש"ח. קצרין יכולה להפוך לבירת האגרו-טק של ישראל, להעשיר את החקלאות והחקלאים ולהבטיח את בטחון המזון שישראל כ"כ זקוקה לו, כפי שנוכחנו בשנתיים האחרונות.
על פי קלנר – קיימת תכנית להקים בית ספר לווטרינרים בגולן, והקמת מכללה או אוניברסיטה מביאה עימה את הדור הצעיר, שלאחר הלימודים נשאר באזור ע"ע אונ' ב"ש שדחפה את העיר קדימה וכך בערים אחרות.
העתיד טומן בחובו הזדמנויות נוספות בעיקר בענף ההיי טק. ענף זה צובר תאוצה ברמת הגולן. יש כיום כ 500 עובדי הייטק שחלקם אינם עובדים בגולן ונדרשת השקעה של הממשלה בסדרי גודל של כ-100 מיליון ₪ על מנת לתמרץ את הענף ולהתניע תהליכים שיביאו לגולן חברות המתמחות בענף שירחיבו את היצע התעסוקה לתושבי המקום.
על מנת להפוך את הגולן לכזה, ולקרבו למרכז צריך להשקיע ברשת כבישים, גשרים ומסילת ברזל שיקרבו את הצפון בכלל והגולן בפרט למרכז ויהפכו אותו נגיש לכולם. בצפון, בעשרים השנים האחרונות נסללו עשרות ק"מ של כבישים חדשים, נוספו יעדים לרכבת ישראל שקרבו את הפריפריה למרכז. מאידך, הגליל העליון ורמת הגולן עדיין בפיגור ביחס לצפון. ההתפתחויות האחרונות בגבול עם סוריה ולבנון והאפשרויות החדשות שיפתחו בתחומי החקלאות והמסחר יחייבו בגולן ובגליל רשת כבישים רחבה ואמינה שתאפשר תנועה מהירה למרכז הארץ, לנמלי התעופה והים. שדה תעופה אזורי מחויב המציאות ועל הממשלה להחליט היכן ומתי.
מבט לעתיד – ממשבר להזדמנות
הצפון אחרי המלחמה הוא מבחן החוסן הלאומי שלנו. לא נמדוד את עצמנו רק ביכולת לשקם קירות שנפלו, אלא בעיקר בכוחנו לרפא את החברה, לבנות כלכלה משגשגת ולשדר ביטחון ואמונה לעשורים קדימה.
ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שהצפון יישאר פריפריה פצועה ומוזנחת. זו העת להפוך אותו לחזית של תקווה, חוסן וצמיחה. השאלה האמיתית היא – האם נצליח לנצל את השבר הנוכחי כדי ליצור עתיד טוב יותר, או שנשוב לדפוסי העבר של טלאי על טלאי?
הבחירה בידינו.
אל"מ מיל' אמיר נוי הוא מפורום המפקדים והלוחמים במיל'- יועץ בכיר לארגונים במשבר
