המציאות החדשה בעזה: ארבעה עקרונות לשינוי הכרחי

כשאנו נמצאים בפרשת דרכים בין שלב א' בעסקת החטופים לשלב ב' שעדיין לא ידוע אם יתבצע, יגאל ברנד משרטט את המהלכים שעל ישראל לבצע כדי להוביל אותנו למציאות ביטחונית חסרת תקדים

עזה | צילום: Yonatan Sindel/Flash90

ימים ספורים לאחר ה-7 באוקטובר כבר עלו השאלות הקבועות באולפנים: מה יהיה ביום שאחרי? מה מתכנן ראש הממשלה לעזה אחרי המלחמה? הדבר העיד אז, ומעיד גם כיום, על הצורך הגדול והאופן שבו יש להפיק את לקחי האסון ולהתפרק מהתפיסה הביטחונית והמדינית השלטת לפני המלחמה. ועל כן עלינו להתנתק מהסיסמאות, להרוס קונספציות שגויות ומנותקות, להבין מי האויב האמיתי שלנו ובעיקר להביט למציאות בעיניים.

להבין את הבעיה

בשבת שמחת תורה, כאשר חמאס שלח את אנשיו לבצע מעשי טבח וחטיפה, תושבי עזה לא התנגדו לא רק שלא התנגדו למעשים המזעזעים אלא שהם תמכו, עודדו וחגגו. זה לא רק ארגון הטרור חמאס – זו חברה שמעודדת אלימות קיצונית, שמחה בהשפלתם ורציחתם של אזרחים ישראלים, ומסרבת לכל פתרון מדיני.

תושבי עזה אינם יכולים להיחשב 'חפים מפשע' או 'בלתי מעורבים'. הם אינם 'קורבנות' של חמאס אלא חלק אינטגרלי ממנו. הם שותפים, גם אם בשתיקה, לזוועות. והם בטח שותפים אם הם חגגו ורקדו למראה נשים וילדים שנחטפו מבתיהם. זו המציאות האמיתית ועם המציאות הזו עלינו להתמודד. רק אם נבין את הבעיה – שמולנו לא אזרחים תמימים אלא חברה רצחנית שמחונכת מילדות לשנאת יהודים, רק אז נוכל להגיע לפתרון.

אינם חפים מפשע | צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90

הפתרון חייב לכלול ארבעה עקרונות ברורים

  1. שליטה ישראלית מלאה בעזה – צה״ל צריך לקחת אחריות מוחלטת על השטח. לא ארגונים בינלאומיים, לא סעודים, לא קטארים, לא אמירתים ובוודאי שלא הרשות הפלסטינית שבעצמה תומכת ומממנת טרור. כל פתרון אחר משאיר את רוצחי חמאס בשליטה.
  2. הגירה המונית – אין מה לפחד מהמושג הזה. הנשיא טראמפ מקדם זאת ואנחנו צריכים לפעול באותו כיוון. מאות אלפי עזתים צריכים לעזוב את הרצועה דרך רפיח, דרך הים, ובכל דרך אפשרית. ישראל חייבת לתמרץ את ההגירה בכסף גם למשפחות וגם למדינות הקולטות. בסוף זה משתלם יותר כלכלית מאשר להשקיע במיגון אינסופי ובמלחמה שלא נגמרת.
  3. ניקוי הרצועה מכל איום צבאי – לא להתמגן, לא להקים חומות לרכבת לשדרות. יש לנקות את השטח לחלוטין עד שלא יישאר ברצועה כל איום על ישראל.
  4. שינוי מוחלט של התפיסה הביטחונית – לא עוד קונספציות כמו "הרתעה" או "חמאס רוצה שקט". הערבים לא רוצים שקט – הם רוצים להשמיד אותנו. התפקיד שלנו הוא להכריע אותם ולמנוע מהם כל אפשרות לאיים עלינו בעתיד.

ומה בהמשך?

בהמשך, כחלק מההבנה שזאת הארץ שלנו, עלינו לחזור ולהתיישב ברצועת עזה. גם אם זה לא נראה רלוונטי או "ריאלי" כרגע, כבר נאמר ע"י יוסף טרומפלדור –  "במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולנו". אסור לנו לפחד מהאמת. זו לא עוד מלחמה – זו הזדמנות לייצר מציאות חדשה.

 

הכותב הוא רס"ן במילואים, מנכ"ל ההנהגה העולמית של תנועת בית"ר וראש המחלקה לתרבות ועברית בהסתדרות הציונית העולמית

שתפו כתבה זו:

0 0 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
טוען עוד כתבות
דילוג לתוכן