דווקא על רקע הניצחון המזהיר על איראן – מדינה של 90 מיליון תושבים ששטחה גדול משלנו פי 74 – ועוד לפני כן הורדת חיזבאללה על הברכיים והשמדת צבא סוריה, הדשדוש ברצועת עזה מתסכל וזועק לשמיים.
רצועת עזה קרובה מאוד לליבי. לפני גיוסי לצבא וגם לאחר שהשתחררתי למדתי במכינת עצמונה שבגוש קטיף. כלוחם ומפקד בחטיבת גבעתי העברתי את כל שירותי הצבאי בימי האינתיפאדה השנייה במוצבי מורג, אורחאן ונצרים. במבצע צוק איתן לחמתי עם חבריי למילואים בגזרת דיר אל בלח. ובמלחמה האחרונה צברנו כבר 250 ימי מילואים – כולם בעוטף וברצועת עזה.
אני לא גנרל ולא מצביא דגול אלא סתם לוחם פשוט, ודווקא בגלל זה, כמי שדרך לא פעם על אדמת הרצועה וחי את עולם המילואים כבר 22 שנה, אני חושב שהגיע הזמן לקבל החלטות כי את המציאות הנוכחית לא ניתן למשוך עוד זמן רב.
תוכנית הכרעת חמאס
במגירת הרמטכ"ל מונחת תוכנית אופרטיבית גדולה ומסודרת, ואפילו מאוד פשוטה, להכרעת חמאס. לא מדובר במרכבות גדעון וגם לא בסודות מדינה. כדי להבין את התמונה הכללית, מספיק לחפש בגוגל את תוכנית האלופים ולשמוע את גיורא איילנד מסביר כיצד מסירים את האיום מרצועת עזה, שזו אחת ממטרות המלחמה המוצהרות על ידי ראש הממשלה נתניהו ושרי הקבינט.
תכנית מסוג זה תנחית מכה אנושה על חמאס – הישג שנצטרך לתחזק ולהעמיק גם חודשים קדימה עד השמדתו, אך במסגרת פעילות מבצעית רגילה ולא מלחמה – ויותר מזה, היא גם תשיב את אחינו החטופים הביתה.
התוכנית להחזיר את החטופים
מה הבעיה? שאת החטופים שאנחנו יודעים את מיקומם ניתן לשחרר באמצעיים צבאיים תוך פרק זמן קצר, רק שאף אחד לא יכול להבטיח שנחלץ אותם חיים או חלילה מתים ופה המורכבות הגדולה – חוץ אולי מסמוטריץ' ובן גביר (וזה לא נאמר לשבחם או לגנותם ואגב, מעולם לא הצבעתי לשניהם), אין מנהיג בישראל שקיבל את ההחלטה להכריע את המערכה בעזה בזמן שזה, אולי, יסכן את שלום החטופים.
בפתרון הביניים שנבחר עם חידוש הלחימה לפני למעלה משלושה חודשים, מנסה צה"ל להפעיל לחץ צבאי עד גבול מסוים, ובמקביל מנסה הממשלה "לשתות" את החטופים בעסקאות קטנות, עד שהם יגיעו למסקנה שזהו, לא נצליח לקבל יותר חטופים בעסקאות ויש ללכת להכרעה צבאית.
לכן עד שנתניהו וראשי מערכת הביטחון לא יחשבו שכלו הסיכויים לעסקה – חלקית או מלאה (ומציטוטי הרמטכ"ל שפורסמו בחודש מאי בחדשות 12, במערכת הביטחון לא חושבים שחמאס באמת ישחרר את כולם – גם אם נחליט על סיום המלחמה), הם לא יורו על הכרעה צבאית מוחלטת.
הבעיה היא שהמו"מ יכול להימשך חודשים ואף למעלה מכך ובזמן הזה מצב החטופים רק מידרדר, אנשי המילואים נשחקים וגם האנשים הימניים והניצים ביותר מתחילים לאבד סבלנות מהמלחמה שלא נגמרת.
לוחות זמנים קצרים ודדליינים ברורים
אני לא מקנא במקבלי ההחלטות שלפניהם עומדות אפשרויות מורכבות וקשות עד בלתי אפשריות, אבל הגיע הזמן להתכנס לסיום – לעבוד עם לוחות זמנים קצרים ודדליינים ברורים, אחרת המציאות (כלומר, טראמפ) תכפה עלינו דברים שלא רצינו.
את הניצחון על צבאות ערב וכיבוש ירושלים, הגולן ויהודה ושומרון השגנו ב-6 ימים, את איראן עם האיום הגרעיני שלה הבסנו ב-12 ימים. לכן אין סיבה שהכרעת האויב הקטן ביותר שלנו במזרח התיכון תיקח כמעט שנתיים. זמן ההכרעה כבר פה ואסור לנו לפספס אותו.
משה ויסטוך הוא עורך מדור הדעות באתר, לוחם במילואים ומחבר הספר "חברות ברזל" בהוצאת סלע מאיר
מה שבטוח, דשדוש זה לא, כל העיכוב בלהיכנס בכל הכוח בעזה ולהעיף את כל הפלסטינאצים משם לחו"ל למדינות שכל כך תומכות בהם אדיאולוגית וכספית כמו אירופסטאן ואמריקה עם התמיכה של המפלגה הדמוקרטית הוא בגלל שראש הממשלה רוצה להגיע לעסקה, ולא להכרעה, הוא רוצה להשאיר חטופים שם ולא לתת מכות עכשיו ולגמור את הסיפור של חמאס, הוא רוצה שתהיה להם התחמשות חוזרת ושחמס ישארו ולא יעיפו את הנאצים מעזה לכל מיני מדינות, אז היום קוראים לזה חמס, מחר אבוש שבאב ומחרתיים עוד איזה אבו ג'יהאד. די כבר לבחור במנהיג רופס שלא עומד מאחורי הבטחות שלו! די כבר להבטיח שלא יהיה איום על ישראל מאיראן, כי עדיין יש להם יכולות גרעין להוריד לכדי פצצה בעלת ראש נפץ גרעיני, די להבטיח שלא יהיה עוד איום על ישראל מעזה כי עזה היא לא האוייבת היחידה, האיסלאם הוא האוייב, אתה רוצה לחיות, תעיף מפה את העזתים, ד"ר מיכאל בן ארי אמר את הדברים האלה, רק כשאתה מראה שמי שעשו לנו את מה שעשו לא מקבלים מתנות אלא עפים מכאן, זה יראה לעולם שלא מתעסקים איתנו ומאיימים להשמיד אותנו! רק פייגלין!