לעיתים אנחנו שרויים בכאב כה עמוק, שהחושך מכסה כל שביב של תקווה. בתוך הסבל, קשה להבחין במשמעות, ולפעמים נדמה שהיא פשוט איננה.
השבוע, הרגשתי שאני מתחילה להבין. הכאב של ה-7 באוקטובר היכה בכולנו – בעוצמה שונה, אך ללא יוצא מן הכלל. זה כאב שאין לו הסבר, רוע שאין לו הצדקה. יש רגעים שבהם פשוט צריך להכיר בכך שיש רוע מוחלט ולתת לו את מקומו.
לכל כאב יש תכלית
ובכל זאת, אני מאמינה בכל ליבי, שלכל כאב יש תכלית. השבוע ציינו תשע שנים מאז הרצחו של אבי האהוב, מיכאל מרק הי"ד. אבא נרצח בפיגוע ירי בדרך לירושלים. בפיגוע ההוא אמא שלי נפצעה אנושות, ואחיי נפצעו גם הם. מאז איבדתי גם שני אחים נוספים. שנים שאלתי את עצמי למה זה קורה לי. הרי תמיד ידעתי להעריך את חיי – אז למה הייתי צריכה לאבד כל כך הרבה?
אבל לפעמים, דווקא מתוך השבר צומח אור. את בעלי הכרתי בשבעה. בזכות האובדן – מצאתי אהבה. והיום, מתוך הכאב, צמחה גם עמותת "אור מיכאל", שמגיעה בעזרת מאות מתנדבים לשמח ולעזור ב-25 בתי חולים ברחבי הארץ. גם שם נולדו חיים חדשים – זוגות שנפגשו בפעילות העמותה הקימו משפחות וילדים באו לעולם. האם הייתי בוחרת בזה? לעולם לא. אין יום שאני לא מתגעגעת. אבל אני לומדת לראות גם את הטוב שנולד מתוך השכול.
לראות את התמונה הגדולה
השבוע, עם התקיפות של ישראל וארה"ב באיראן, הבנתי דבר נוסף. לולא האסון הנורא של ה-7 באוקטובר, האם היינו פועלים לעצור את האיום הקיומי של איראן? ייתכן מאוד שלא. האם היינו מתעוררים לסכנה שמרחפת מעלינו? של אויבים עוינים הצוברים עוצמה קטלנית בקנה מידה היסטורי? אולי, אבל סביר מאוד שלא בזמן.
ואז הבנתי: ייתכן שבזכות הנרצחים, בזכות הכאב הבלתי נתפס – נמנע מאיתנו אסון גדול אף יותר. לא רק בזכות גבורת הלוחמים, אלא גם בזכות אלו שנרצחו בשנתם. גם בזכותם אנחנו כאן. גם בזכותם קם העם הזה על רגליו.
זה לא מבטל את הכאב. לא מפחית את האובדן. אני חיה אותו בכל יום. אבל לראשונה, אני סוף סוף מצליחה לראות את התמונה הגדולה. ואולי, רק אולי, כולנו יכולים להתחיל להבין את משמעות האירועים ואת המציאות הגרועה בהרבה שנמנעה כאן.
אני שולחת חיבוק גדול לכל המשפחות השכולות – אני אחת מכן.
ובתוך הצער – אני מרגישה שאנחנו משנים את ההיסטוריה.
עם ישראל חי.
ועם ישראל מנצח.
זכיתי לשבת עם האחות והאמא לאחר הפיגוע, וזה באמת נס! הכל נס!
הללואי שאצליח להסתכל על התקשורת מהשמאל כעל דבר שיש בו ערך.
עם הנצח לנצח!