ברקע שליחתה של נושאת המטוסים האמריקנית ג'רלד פורד למזרח התיכון, פרסמה הבוקר (ו') האקדמיה ללשון העברית הבהרה לשונית סביב המונח "נושאת מטוסים" – והזכירה כי בעבר התקיימה גם החלופה "נושאת אווירונים".
"מטוס" או "אווירון"
"ג'רלד פורד, ברוכה הבאה! מי את? נושאת מטוסים או נושאת אווירונים?". באקדמיה ציינו כי בראשית המאה העשרים הוצעו שתי מילים לתיאור כלי הטיס: "מטוס", שחידש המשורר חיים נחמן ביאליק, ו"אווירון", שחידש איתמר בן אב"י. שתי המילים היו בשימוש, אך בהמשך התקבעה המילה "מטוס" – אף שגם "אווירון" נותרה בשפה, משירי ילדים ועד המונח "אווירונוטיקה".
החלופה שהתקבעה למונח האנגלי Aircraft carrier היא "נושאת מטוסים". עם זאת, במילון למונחי ספנות של ועד הלשון משנת ת"ש (1940) הופיעה לצידה גם הצורה "נושאת אווירונים".
ג'רלד פורד, ברוכה הבאה!
מי את? נושאת מטוסים או נושאת אווירונים?בראשית המאה העשרים הילכו שני החידושים: "מטוס" של ח"נ ביאליק ו"אווירון" של איתמר בן אב"י. שתי המילים התרוצצו בקרב דוברי העברית. אומנם אין ספק שידו של ביאליק גברה, אבל עד ימינו גם לאווירון יש מקום של כבוד (מ"רד אלינו… pic.twitter.com/D0D5wWI3So
— האקדמיה ללשון העברית (@HebAcademy) February 13, 2026
ומאיפה הגיע הפועל "טס"?
עוד הזכירו באקדמיה כי בראשית המאה העשרים האווירון לא "טס" אלא "עוֹפֵף", הטיסה נקראה "מָעוף" והטייס – "מְעוֹפֵף". ביאליק התנגד לשימוש בפועל "עוֹפֵף", שלדבריו אינו מביע מהירות, והציע במקומו את הפועל "טָס".
הפועל "טָס" מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בספר איוב: "כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי אֹכֶל". מן הפועל הזה הציע ביאליק ליצור את המילים "מָטוֹס", "טַיִס", "טַיָּס" ו"טַיֶּסֶת". הצעתו התקבלה בציבור ובהמשך נוצרו גם מילים נוספות כגון "טִיסָן" ו"מַטָּס".
עד היום אני קורא לכלי התעה אווירון, זאת לכבוד אליעזר בן יהודה מחייה השפה העברית ובניגוד לביאליק רודף הכבוד.