מערכות האזעקה של פיקוד העורף הן חלק בלתי נפרד מהחיים בישראל, אבל הדרך אל המערך המתקדם של ימינו התחילה באמצעים פשוטים בהרבה.
הטכנולוגיה עצמה השתנתה עם השנים. הצופרים הראשונים פעלו באמצעות מנגנון מכני שסובב דיסקה ויצר את הצליל. בהמשך נכנסו מערכות אלקטרוניות, ובהמשך גם צופרים שמסוגלים להשמיע הודעות קוליות כמו "צבע אדום".
למה הסירנה עולה ויורדת?
לאחר קום המדינה לא הייתה מערכת התרעה מרכזית. ביישובים רבים הוצבו תצפיתנים שתפקידם היה לאתר מטוסים עוינים. כשהבחינו באיום, הם התריעו לתושבים באמצעים בסיסיים כמו פעמון או חצוצרה.
תחילה הוקם ארגון הג"א, הגוף הראשון שנועד לנהל את ההתגוננות האזרחית. אנשיו עסקו בהפעלת אזעקות, הדרכת הציבור לפעולה בעת התקפה ובפעולות חילוץ. באותן שנים הותקנו ברחבי הארץ צופרים מכניים רבי עוצמה, שהפיקו את הצליל המוכר של אזעקה – צליל שנשאר כמעט זהה עד היום.
הסיבה לכך שהצליל עצמו כמעט לא השתנה קשורה למחקר שנערך כבר במלחמת העולם השנייה. נמצא כי צליל שעולה ויורד בתדר מסוים מעורר תגובה מהירה אצל בני אדם: הוא מעלה את הדופק, מגביר דריכות ומקשה להתעלם ממנו – ולכן הוא משמש מערכות התרעה במדינות רבות.
מעשרה אזורי התראה ל-1,700
במלחמות ששת הימים ויום הכיפורים כבר הייתה בישראל מערכת התרעה ארצית, אך היא פעלה באופן אחיד: כאשר זוהו מטוסים מתקרבים, האזעקה נשמעה בכל רחבי המדינה – מצפון ועד דרום – משום שלא ניתן היה לדעת היכן תתרחש התקיפה.
השינוי הגדול הגיע במלחמת המפרץ בשנת 1991. האיום עבר ממטוסים לטילים בליסטיים, וזמן ההתרעה התקצר. באותה תקופה החלה המדינה לפתח חלוקה אזורית שתאפשר להתריע רק במקומות הרלוונטיים.
שנה לאחר מכן הוקם פיקוד העורף, והחלה בניית מערכת התרעה מדויקת יותר. המדינה חולקה בהדרגה לאזורי התרעה: תחילה לעשרה אזורים, ובהמשך לעשרות. כיום קיימים יותר מ-1,700 אזורים שונים, כך שהאזעקה יכולה להישמע גם ברמת שכונה בתוך עיר.
אפליקצית פיקוד העורף והתראת החירום
ההתפתחות לא נעצרה בצופרים בלבד. בשנת 2016 הושקה אפליקציית פיקוד העורף, שמספקת התרעות ישירות לטלפון הנייד. במקביל נכנסה לשימוש גם טכנולוגיית Cell Broadcast, שמאפשרת לשלוח הודעת חירום לכל הטלפונים באזור מסוים – גם ללא חיבור לאינטרנט וללא התקנת אפליקציה.
כך, למרות שהצליל המוכר נשאר כמעט ללא שינוי במשך עשרות שנים, מערכת ההתרעה שמפעילה אותו הפכה למדויקת ומתוחכמת בהרבה – ממנגנון מקומי של תצפיתנים ועד רשת התרעות דיגיטלית שמגיעה כמעט לכל אזרח בישראל.
