הפסקות חשמל ותחבורה, מחאות נשים בכלא, ושחיקה בתמיכתם של חיילי משמרות המהפכה: המשטר האיראני מצוי במשבר פנימי עמוק. כך עולה מדוח שפרסם היום (ה') המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. הפער בין נאומי הניצחון הרשמיים של המשטר האיראני לבין המציאות היומיומית הולך וגדל, התסכול הציבורי גובר והסימנים לשחיקה בשורות משמרות המהפכה גוברים.
חיילים מסרבים פקודה
לפי דיווחים של העיתונאי הגולה מוראד ויסי, בשורות משמרות המהפכה התקבלו עדויות על סירוב פקודה מצד חיילים. חיילים שמקבלים שכר נמוך ונשלחים למשימות דיכוי פנימיות וקרבות בחזית, מתחילים להרגיש שהתסכול מהממצב הכלכלי והחברתי חשוב יותר מהנאמנות האידיאולוגית שלהם למשטר.
הפסקות חשמל, בעיות תחבורה ומרד מצד אסירות
המחאות הנשים בכלא פרדיס הפכו לסמל חדש להתנגדות למשטר. אסירות פוליטיות, פרצו לטקס דתי תוך קריאות נגד הנהגת המשטר, וצעד זה שבר את השקט בכלא ועורר תחושות תקווה בקרב הציבור.
בתוך כל זאת, השירותים הציבוריים, בהם אספקת החשמל ותחבורה – קרסו אף הם.
הפסקות חשמל פתאומיות פוקדות את טהראן ואחריה ערים נוספות, דבר שגורם לתסכול נוסף. בשירותי התחבורה המצב אף חמור יותר: אוטובוסים מיושנים ומעטים נוסעים על הכבישים ומשרד התחבורה המקומי הודה כי תוכניות חידוש הצי הוקפאו עקב חוסר במטבע זר.
26 שנים למרד הסטודנטים
אתמול צוינו 26 שנים למרד הסטודנטים באיראן. מרד הסטודנטים התפרץ לאחר סגירת עיתון "סלאם", שהיה מקור פופולרי בקרב סטודנטים ורפורמיסטים. המרד החל כשסטודנטים מאוניברסיטת טהראן יצאו להפגין נגד סגירת העיתון. ההפגנות התפשטו לערים נוספות ברחבי איראן והפכו למחאה רחבה נגד המשטר.
המשטר, בראשות האייתוללה עלי ח'אמנאי, דיכא את המרד בצורה אלימה, תוך שימוש בכוחות ביטחון ומשטרה. עשרות סטודנטים נהרגו או נפגעו, ואלפים נעצרו. המרד נחשב לאירוע חשוב בהיסטוריה הפוליטית של איראן, וחשף את הקרע העמוק בין המשטר לבין אוכלוסיות צעירות ואינטלקטואליות במדינה.
26 שנים אחרי, המרד מהווה מקור השראה למי שבוחרים להתקומם. גולשים באיראן מציינים את המרד ברשתות החברתיות. סמל נוסף לתסכול של העם האיראני מהמשטר.
