נשיא איראן מסעוד פזשכיאן, הצהיר לאחרונה כי סין ורוסיה הסכימו להשקיע במדינה, אך הנתונים מצביעים על פער משמעותי בין ההצהרות לבין המציאות הכלכלית.
בריחת הון באיראן
למרות הבטחות מצד מוסקבה ובייג'ינג, ההשקעות בפועל באיראן נותרו זניחות לאורך השנים והמשק האיראני ממשיך להתמודד עם בריחת הון משמעותית שעלולה להתגבר אם יוטלו עליה שוב סנקציות.
בין השנים 2014 ל-2024, יתרת חשבון ההון של המדינה הייתה שלילית בהיקף של 123 מיליארד דולר. כלומר בממוצע ירידה של כ-12 מיליארד דולר בכל שנה, לפי נתוני הבנק המרכזי.
עוד באותו הנושא
- יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן שוחח פעמיים עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ והפציר בו לפעול צבאית נגד החות'ים בתימן. טראמפ דחה את הבקשה והבהיר כי וושינגטון אינה מתכוונת להתערב ישירות בלחימה בשלב זה
- בשורות משמחות: בנק "לוידס" הבריטי דחה את בקשתה של תושבת המדינה לקבלת משכנתא, בגלל שבתה, ליאונה קאמיו, הורשעה במעורבות בהתפרעות אלימה במפעל הביטחוני של "אלביט" בבריסטול ונגזרו עליה שש שנות מאסר
- דובר צה"ל מפרסם כעת תיעוד רשמי מרגע השמדת תשתיות הטרור התת-קרקעיות של חיזבאללה ברכס עלי טאהר בדרום לבנון
- בלבנון מדווחים כי הפיצוץ המבוקר של צה"ל ברכס עלי טאהר זוהה במערכות הניטור כרעידת אדמה בעוצמה 4.1
סין: ההשקעה האחרונה ב-2016
ההשקעה הסינית האחרונה בפרויקט משמעותי הייתה ב-2016, ולאחר פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין ב-2018, חברות סיניות כמו CNPC לא הזרימו אף דולר להשקעה. אף על פי שחתמה ב-2021 על הסכם שיתוף פעולה ל-25 שנים בשווי 400 מיליארד דולר, בפועל הושקעו רק אחוזים בודדים מהסכום המוצהר.

ההבטחות הרוסיות בעייתיות
גם ההבטחות הרוסיות נראות בעייתיות. חברות כמו Gazprom, שניהלו הסכמים עם איראן, חוו הפסדים כבדים בעקבות סנקציות המערב ונאלצו לבטל פרויקטים רבים בחו"ל. בנוסף, ההשקעות הזרות ברוסיה ירדו בחדות בשנים האחרונות, והחברות הרוסיות עצמם מחדשות את יצוא ההון לפרטיים מחוץ למדינה.
המסר ברור: ההבטחות להשקעות סיניות ורוסיות באיראן נותרות בעיקר בגדר רטוריקה פוליטית, בעוד המצב הכלכלי בפועל מחייב את טהרן להתמודד עם מציאות קשה ומורכבת של חוסר הון והשקעות ממשיות.

