בליל ה-7 במאי, מעל גבול הודו–פקיסטן, התחולל הקרב האווירי הגדול ביותר בעשורים האחרונים: כ־110 מטוסי קרב משתי המדינות השתתפו בקרב שנמשך כשעה, והסתיים בהישג חסר תקדים לפקיסטן. לראשונה, מטוס רפאל צרפתי הופל בקרב, ככל הנראה בטיל סיני ארוך טווח מסוג PL-15 ששוגר ממטוס J-10C פקיסטני.
גורמים ביטחוניים במדינה סיפרו לרויטרס כי מפקד חיל האוויר, אלוף זאהיר סידהו, דרש מראש שהכוחות יכוונו לרפאלים, המטוס המתקדם ביותר של הודו. בנוסף מסר, שההפלה הושגה בזכות מערך לוחמה רב ממדית ("Kill Chain") שפקיסטן הצליחה להפעיל לראשונה בהצלחה מבצעית מלאה.
כך פקיסטן הפתיעה את הודו
המערך כלל מטוס סיור שוודי, קרקעיות, ומערכת קישור נתונים ייחודי שפותח בפקיסטן: Data Link 17. שאיפשר למטוסי הקרב לפעול מבלי להפעיל את המכ"מ שלהם, ולקבל תמונת קרב מלאה דרך כלים אחרים. ההודים, כך נטען, לא העריכו נכון את הטווח של טיל הPL-15 וחשבו שמדובר בגרסת ייצוא מוגבלת ל150 ק"מ בלבד. בעוד שהשיגור בוצע ממרחק של כ-200 ק"מ.
במערב, ובהודו עצמה, עדיין לא אישרו רשמית את ההפלה. אך גורמים צרפתיים הודו ביוני כי הודו איבדה רפאל ומטוסים נוספים בקרב.
פקיסטן חשפה לעולם: כך נראת הלוחמה האווירית המודרנית
הקרב עצמו, שהתנהל כולו מחות לטווח ריאה, או (BVR (Beyond Visual Range. הפך למודל ללוחמה אווירית עתידית: מלחמה שבה מי שמחזיק בעליונות בתמונה האווירית, הוא המנצח. פקיסטן, לפי מספר מקורות, קיבלה גם סיוע מסין במהלך הקרב, כולל תמונות לוויין ונתוני מכ"מ.
מאז, הודו שינתה את הטקטיקה שלה והמשיכה במתקפות טילים ששוגור מרחוק, מבלי להיכנס לטווח הטילים הסינים. לאחר מספר ימי לחימה, הפסקת אש בין הצדדים נכנסה לתוקף לאחר לחץ כבד מצד ארצות הברית.
