מאז כניסתו של דונלד טראמפ לכהונתו השנייה נראתה זהירות ביחסי וושינגטון-מוסקבה. אולם ההכרזה הנוכחית (ה') מסמנת שינוי דרמטי ומעבר ממדיניות מתונה ומאופקת לצעד שנועד לפגוע ישירות בלב הכלכלה הרוסית. גורמים בבית הלבן תיארו זאת כ"מהלך שמטרתו לעצור את המכונה הפיננסית של פוטין" והוסיפו כי זהו ניסיון "להחזיר את רוסיה לשולחן המשא ומתן מתוך חולשה, לא מתוך עוצמה".
לחץ דו-מפלגתי ותסכול גובר
מחלקת האוצר האמריקנית הודיעה על סנקציות חדשות נגד שתי חברות הנפט הגדולות ברוסיה, רוסנפט ולוקאויל. הסנקציות כוללות הקפאת נכסים בארצות הברית ואיסור על חברות אמריקניות לבצע עמן עסקאות, במהלך שמטרתו להפעיל לחץ כלכלי ישיר על הקרמלין ולייבש את מקורות המימון של המלחמה באוקראינה.
הסנקציות מגיעות לאחר חודשים של לחץ משני צידי המפה הפוליטית בארצות הברית, כשגם רפובליקנים וגם דמוקרטים קראו לממשל טראמפ לנקוט צעדים תקיפים יותר נגד מוסקבה. על פי דיווחים בארצות הברית, התסכול בוושינגטון גבר עם סירובה של רוסיה להיענות ליוזמות בינלאומיות לסיום המלחמה באוקראינה, בעוד שפוטין ממשיך לקדם את שליטתו במזרח המדינה ומסרב לכל מתווה של נסיגה.
ההשפעה על שוקי האנרגיה
פגיעה בענקיות הנפט הרוסיות פירושה פגיעה ישירה באחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של מוסקבה. נפט וגז הם עמוד השדרה של הכלכלה הרוסית, והגבלות על ייצואם עלולות לגרום לזעזוע בשוקי האנרגיה הבינלאומיים. ניתוחים ראשוניים ב-Newsweek הזהירו מפני עלייה צפויה במחירי הדלק הגולמי ומפני תזוזות חדות בשוק האירופי, במיוחד לאור העובדה שמדינות כמו הודו וסין צפויות לנצל את הסנקציות כדי להוזיל לעצמן את הנפט הרוסי.
במקביל להטלת העיצומים, שיגרה מחלקת האוצר מסר מדיני ברור: "זה הזמן לעצור את ההרג, להפסקת אש מיידית". בוושינגטון רואים בצעד הזה ניסיון להציב גבול ברור לפוטין ולהבהיר שהמשך המלחמה יוביל להסלמה כלכלית גלובלית. עם זאת, גורמים דיפלומטיים מודים כי מדובר גם בהימור: רוסיה עשויה להגיב בסנקציות נגדיות או בצעדים שיפגעו באספקת האנרגיה לאירופה.
תגובות ראשונות בעולם
בקרמלין מיהרו לגנות את ההחלטה וכינו אותה "מעשה איבה כלכלי חסר בסיס", תוך הבטחה ל"תגובה הולמת". באיחוד האירופי בירכו על המהלך האמריקני אך קראו לתיאום בינלאומי הדוק כדי למנוע פגיעה בשרשראות האספקה וביציבות השווקים. בישראל העריכו גורמים מדיניים כי העיצומים עשויים לשנות את מאזן הכוחות בין רוסיה לאיראן, ולהשפיע גם על המתרחש בזירה הסורית, שבה רוסיה ממשיכה להחזיק נוכחות צבאית משמעותית.
