למרות איומי אמברגו, השעיות, עיכובים ועמדות פומביות נגד ישראל במהלך המלחמה – המציאות הביטחונית באירופה מספרת סיפור אחר. בוול סטריט ג'ורנל ערכו סקירה של מדינות מערביות, בהן גרמניה, בריטניה, נורווגיה ומדינות נוספות, שחזרו לרכוש נשק ישראלי בהיקפים גדולים ומשקיעות מיליארדים בתעשיות הביטחוניות המקומיות.
המנוע המרכזי לשינוי הגישה הוא האיום הרוסי על אירופה, לצד ההבנה שהטכנולוגיה הישראלית שנבחנה בשדה הקרב מספקת פתרונות שהממשלות המערביות זקוקות להם.
המערכות הישראליות עוברות לקדמת הזירה האירופית
הגל הנוכחי של ההתעניינות האירופית קיבל ביטוי מוחשי בכנס ביטחוני גדול שאירח משרד הביטחון בתל אביב. על אף הביקורת של חלק מהמדינות כלפי חוץ כנגד ישראל, האולם התמלא בבכירים ממדינות אירופאיות – עדות לכך שבזירה הביטחונית השיקולים האסטרטגיים גוברים על השיקולים הדיפלומטיים.
אחד מסיפורי הדגל הוא עסקת החץ 3: לראשונה, מערכת ההגנה האסטרטגית הישראלית הוטמעה מחוץ לישראל ובארצות הברית – בגרמניה. לאחר עסקה בהיקף כ-4 מיליארד דולר, המערכת נכנסה לשירות מבצעי השבוע, מה שהפך אותה לעסקת הנשק הגדולה בתולדות ישראל. גרמניה, שהובילה אמברגו חלקי על ישראל במהלך המלחמה, בחרה להעמיק את הרכישה הביטחונית, כחלק מתוכנית התחמשות חסרת תקדים בהיקף 580 מיליארד דולר לעשור הקרוב.
לצד גרמניה, גם רומניה הודיעה על עסקת רכישה נוספת של אמצעי הגנה עם רפאל, בשווי של יותר מ-2 מיליארד דולר.
המחיר הדיפלומטי מול התועלת המבצעית
אירופה ניצבת מול מציאות חדשה: דרישה להגדלת תקציבי הביטחון, חשש גובר מהתבססות רוסית במזרח היבשת, ומודעות לכך שהטכנולוגיות הישראליות ובהן כטב"מים, מערכות יירוט, חימוש משוטט ופתרונות סייבר, כבר נבחנו בסבבי לחימה מורכבים.
לפי הדיווח, נציגים מגרמניה, בריטניה, נורווגיה, הודו, קנדה, סינגפור ואוזבקיסטן משתתפים במסע הרכישות של מגוון מערכות, לאחר שהופעלו בעזה, בלבנון ובזירות נוספות.
אירופה מתחמשת – ישראל נהנית מהביקושים
מדינות אירופה הגדילו השנה את יעד תקציב הביטחון ל-3.5 אחוז מהתוצר וזהו שינוי שמסמן מהפכה בתפיסת הביטחון האירופית. במקביל, אי הוודאות לגבי מחויבות ארצות הברית לנאט"ו דוחפת מדינות רבות לחפש פתרונות מהירים ויעילים.
לכן, למרות ביקורת פוליטית, הנתונים הכלכליים מגלים תמונה ברורה: אירופה הפכה ללקוחה הגדולה ביותר של ישראל. בשנת 2024, נשבר שיא הייצוא הביטחוני והגיע ל-14.8 מיליארד דולר. 54 אחוז מהייצוא הופנה לאירופה, לעומת 35 אחוז בשנת 2023.
הפער הזה ממחיש עד כמה הביקוש בפועל למערכות הנשק הישראליות רק גבר.
