כאלף צעירים ישראלים, בהם שורדים טבח ה-7 באוקטובר וחיילים משוחררים התכנסו במהלך החג בהודו ובנפאל לציון שנתיים לאירועי השבת השחורה. בטקסים, במעגלי שיח ובשירה משותפת ביקשו המשתתפים להפוך את הזיכרון לכוח, ולמצוא נחמה בקהילה ובשייכות דווקא הרחק מהבית.
הצעירים במוקדים שונים ברחבי המזרח – מהרי דרמקוט ורישיקש ועד חופי גואה ופוקרה. רבים מהם נשאו עמם את זיכרון היום ההוא או חזרו זה מקרוב מן השירות הצבאי. המפגש עם אחרים שחולקים את אותו כאב יצר עבורם תחושת שותפות וביטחון. בתוך המרחק והזרות נוצר רגע נדיר של קהילה – מקום שבו הזיכרון הופך למשענת ומקבל משמעות מחודשת.
מוקדי הטקסים
בדרמקוט התקיים טקס מרכזי שבו השתתפו כ־400 צעירים. לאחר טקס הזיכרון התקיימה שירה משותפת ובמה פתוחה תחת הכותרת "שרים וזוכרים", ביוזמה משותפת של ארבעה מרחבים ישראליים הפועלים באזור.
בפאלולים, גואה ובפושקר, נערכו רצפי אירועים ששילבו רוחניות, גוף ונפש ובהם שיחה על התמודדות עם אבל בין יהדות לבודהיזם, שיעור יוגה רגישה לטראומה, ובערב טקס זיכרון קהילתי שבו השתתפו כ־150 צעירים.
בקאסר דיווי התקיים טקס אינטימי לצעירים וצעירות, שכלל מרחב שיתופי לשיח על כאב ואובדן לצד גבורה, הודיה והשראה, וברישיקש התקיים טקס זיכרון ולאחריו מעגל שיתוף תחת הכותרת "איפה היית ומה עשית ב־7.10".
בפוקרה, נפאל התקיים טקס זיכרון ואחריו מעגל הקשבה ושיתוף. ברישיקש ובפושקר נערכו טקסים דומים במעמד עשרות עד מאות מטיילים נוספים.
"לא עוד תאריך בלוח השנה"
טרי ניומן, יו"ר המועצה הציבורית של בינ"ה שיתף: "עבור הצעירים האלו, 7.10 הוא לא עוד תאריך בלוח השנה. זהו יום שמחזיר אותם אל הכאב, אל הזיכרון, אך גם אל הצורך להיות יחד. בבתי בינ"ה יצרנו עבורם מרחב בטוח, שבו יכלו לשיר, לשתף, לבכות וגם למצוא השראה וכוחות להמשיך. דווקא בריחוק הגיאוגרפי מתחדד הצורך בקהילה ובשייכות, ובתי בינ"ה מאפשרים לצעירים להיות יחד, לזכור ולהפוך את הזיכרון לכוח."
