מדינת ישראל הגישה היום (ב') לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בקשה לפסילת תובע בית הדין, קארים חאן, מכל מעורבות בתיקים הנוגעים לישראל, בשל פרסומים המעלים את החשש שפעל ממניעים אישיים. כמו כן, ביקשה המדינה מבית הדין לבטל את צווי המעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט.
התובע פעל ממניעים אישיים פסולים
את הבקשה הגישה ישראל למותב הערעור של בית הדין הפלילי הבינלאומי. היא הוגשה בעקבות מידע ופרסומים חמורים, המעוררים חשש כבד כי התובע פעל ממניעים אישיים פסולים כדי לקדם טענות שקריות ובלתי מבוססות נגד ישראל במטרה להסיט את תשומת הלב הציבורית מהאשמות חמורות כנגדו בדבר הטרדות מיניות סדרתיות כלפי עובדת הכפופה לו. במסגרת זו, קידם התובע צווים חסרי-ביסוס ושערורייתיים, נגד ראש ממשלה ושר הבטחון לשעבר של מדינה דמוקרטית.
ממשרד החוץ נמסר כי "מדינת ישראל מדגישה כי זיהום ההליך שנגרם עקב מעשיו של התובע עמוק ובלתי ניתן לתיקון. לפיכך, ישראל מבקשת ממותב הערעור של בית הדין לפסול את התובע מכל עיסוק בתיקים הנוגעים לישראל, ולהצהיר כי צווי המעצר שהוציא נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר חסרי תוקף".
עוד נמסר ממשרד החוץ כי אין בבקשה האמורה כדי לייתר את טענותיה האחרות של ישראל לעניין חוסר התוקף של הצווים, כולל בשל היעדר הסמכות של בית הדין.
צווי המעצר והתלונות נגד התובע
צווי המעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט יצאו בהוראת בית הדין הבינלאומי ב-21 בנובמבר 2024. זאת, בטענה כי במהלך המלחמה בעזה השתמשו בהרעבה של האזרחים כשיטת לחימה, וכן הואשמו בפשעים נגד האנושות ורצח עם במהלך המלחמה. בהחלטה זו, בית הדין הוציא גם צו מעצר גם למוחמד דף, שהיה אחראי להוצאה לפועל של טבח ה-7 באוקטובר.
למרות מחויבותן של 125 המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי להוציא לפועל את הצווים – לא כולן מימשו זאת. בדצמבר 2024 הודיעה צרפת כי לא תכבד את הצווים, ארה"ב גם כן לא כיבדה אותם, ואליה הצטרפו הונגריה, ארגנטינה ובריטניה. גם הודו הודיעה לאחרונה שתסכים לארח את ראש הממשלה.
בחודש מאי 2025 יצא התובע, קארים חאן ל"חופשה מנהלית", בשל תלונתה של אחת העובדות תחתיו על פגיעות מיניות. לדבריה, הוא ניסה לשכנע אותה שלא להתלונן על מנת שלא לפגוע בהוצאת הצווים לפועל.
