הודעה אמריקנית על הרכב הוועד המנהל לרצועת עזה, כללה נציגים בכירים מטורקיה ומקטאר, ועוררה ביקורת פומבית מלשכת ראש הממשלה. בירושלים נטען כי המהלך לא תואם עם ישראל ואף מנוגד למדיניותה. אלא שבמבט מעמיק יותר מתברר הערב (א') כי מאחורי ההצהרות התנהלה מערכת שקטה של בחינה והיערכות מוקדמת.
המחלוקת שצפה כבר בפגישה עם טראמפ
שורש המתח אינו חדש. כבר בפגישת נתניהו וטראמפ האחרונה במאר-א-לאגו היה ברור שבסוגיית הנוכחות הטורקית והקטארית אין הסכמה בין הצדדים. טראמפ לא הסתיר את עמדתו והבהיר שישראל תצטרך להסתדר עם אנקרה, ואף התבטא בפומבי באופן חיובי כלפי הנשיא ארדואן. שני המנהיגים הודו כי אינם מסכימים על כל פרט, אך התחייבו להמשיך ולחפש פתרון.
בפועל, טראמפ בחר לקדם את המהלך, מתוך תפיסה רחבה יותר של בניית מסגרת בינלאומית לשיקום עזה ולניהול הסדר אזורי חדש.
החשש מהשלב הבא
במערכת הביטחון ובדרג המדיני בישראל הביעו דאגה מהשלכות הנוכחות של טורקיה וקטאר במנגנון שעתיד להשפיע על עתיד הרצועה. בירושלים רואים בשתי המדינות שחקניות שמילאו תפקיד מרכזי בהישרדות חמאס לאורך השנים, וקיים חשש ששיקום עזה תחת מעורבותן עלול להוביל לחזרת כספים, השפעה ותשתיות שיחזקו מחדש את הטרור.
המטרה הישראלית המוצהרת נותרה פירוק חמאס ופירוז הרצועה, וכל מהלך שמערער את היעד הזה נתפס כסיכון אסטרטגי, גם אם הוא עטוף בעטיפת ניהול אזורי סכסוך והבאת יציבות ושלום.
מועצת השלום של טראמפ: כסף, כוח והשפעה
גורמים המעורים בפרטים מבהירים כי במקביל להתקדמות בזירה העזתית, טראמפ מקדם יוזמה רחבה בהרבה: הקמת מועצת שלום בינלאומית חדשה. לפי דיווחים בארצות הברית, תנאי הסף לחברות קבועה במועצה הוא תשלום של לפחות מיליארד דולר, סכום שמבטיח השפעה מתמשכת ואף חברות שאינה מוגבלת בזמן. טראמפ עצמו מיועד לשמש כיושב הראש הראשון של המועצה, עם סמכויות נרחבות בקביעת סדר היום, אישור החלטות ואף הדחת חברים. הכספים שייאספו אמורים לשמש, בין היתר, למימוש החלטות הנוגעות לשיקום עזה, תחת פיקוח הדוק של ההנהגה האמריקנית.
כבר בשבועות שקדמו להכרזה האמריקנית עברו בישראל על טיוטות, שמות ומבנים שונים של מועצת השלום, הוועדה המייעצת והוועד המנהל שלה. חלק מהמועמדים אף עברו בדיקות ביטחוניות, כולל בחינה של השב"כ, והמידע הוצג בפני גורמים בקבינט – מתוך הבנה שטראמפ מעונין בסדר עולמי חדש שמחייב כלים חדשים, גם אם הם שנויים במחלוקת.
