בדיון שהתרחש אתמול (שני) בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) החליטו השופטים בתיק בו הוגשה תביעה להוצאת צווי מעצר נגד גלנט ונתניהו, להתיר לכ-70 מדינות וארגוני להגיש הסתייגויות בעניין הסמכות של ה-ICC לשפוט בעניינים של אזרחים ישראלים.
הליך זה הינו שלב מקדמי במשפט, עוד טרם קבלת החלטה סופית של השופטים להוצאת צווי מעצר.
ההליך החל לפני כחודשיים כאשר התובע הראשי בבית הדין הפלילי בהאג קארים חאן הגיש תביעה להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט, וכן נגד ראשי החמאס, יחיא סינוואר, איסמעיל הניה ומוחמד דף – כאשר האחרון ככל הנראה חוסל על ידי ישראל, ומכורח הנסיבות לא יועמד לדין בהאג.
המשמעות הישירה של החלטת בית הדין היא עיכוב משמעותי שעשוי להתארך לפחות חודשיים וחצי בקבלת ההחלטה לגבי הוצאת צווי מעצר נגד בכירים ישראליים, ביניהם ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט.
בעקבות ההחלטה צפויות כ-30 מדינות להסתייג ממתן הצווים, כאשר הבולטות הן גרמניה וארה"ב. ארה"ב אינה חברה בבית הדין הבינלאומי ואינה מכירה בסמכותו לשפוט, מביעה את עמדתה הפרו ישראלית. התאריך הסופי להגשת טענות בעד ונגד ההחלטה הוא ה-6 באוגוסט, כאשר כל אחת מהמדינות יכולה לפרסם מסמך בן עשרה עמודים, וכן לתובע הראשי יש את הזכות להגשת ערעור שיכול להאריך את ההליך עוד יותר.
בחודש הקודם התפרסם כי בית הדין הפלילי בהאג איפשר לבריטניה להגיש את טענתה לחוסר סמכות של בית הדין לשפוט בעניין אזרחים ישראליים, כולל האפשרות להוציא צווי מעצר נגדם. הצעד החריג של ה-ICC מהווה אינדיקציה כי ההליך אינו פשוט וכי ישנן שאלות, כמו סמכות השיפוט של בית הדין, שדרושות הכרעה.
המשמעות של הכרעת בית הדין כבדת משקל עבור המדינות החברות, שיהיו מחויבות לציית לפסיקה ולעצור גורם הנכנס לשטחן שהוצא כנגדו צו מעצר. בינתיים, חוות הדעות של עשרות המדינות והגופים צפויות להעסיק את השופטים בקריאה מרובה בחודשים הקרובים, ולדחיית ההכרעה בסוגיה למועד מאוחר יותר.
