המאמץ של המשטר האיראני להסתיר את היקף האלימות וההרג נגד מפגינים הולך ומתפורר. חקירות של ארגוני זכויות אדם, שמבוססות על עדויות עדים, תיעוד מצולם, רישומי בתי חולים וחקירות שטח, מצביעות על כך שמספר ההרוגים בדיכוי המחאות האחרונות עשוי לעבור את כל התחזיות והפרשנויות הקודמות.
מהערכות של אלפים לעשרות אלפים
ההערכות הראשונות דיברו על כמה אלפי הרוגים, מספר שכבר המחיש את הקטלניות שהפעיל המשטר נגד אזרחיו. לאחר הצלבת מידע וממצאים חדשים, ארגוני זכויות אדם טוענים כי מדובר בתמונה חמורה בהרבה. לפי הדיווח שהתפרסם בוול סטריט ז'ורנאל, גם לפי ההערכות הנמוכות, מדובר בדיכוי אלים "חמור יותר מהאירועים בכיכר טיאננמן בסין בשנת 1989".
לדברי מחמוד אמירי מוגדאם, ראש ארגון Iran Human Rights שפועל מאוסלו, "אין ספק שהרפובליקה האסלאמית ביצעה אחד ממעשי ההרג ההמוניים הגדולים ביותר של מפגינים בזמננו".
נתונים סותרים וקרב על האמת
הרשויות באיראן הודו ביותר מ-3,100 הרוגים בלבד, וטענו כי רובם היו כוחות ביטחון או אזרחים שנפגעו ממה שכינו "פורעים וגורמי טרור". מנגד, ארגון Human Rights Activists in Iran, שפועל מארצות הברית, הודיע כי אימת ואישר את מותם של יותר מ-5,500 מפגינים בשמותיהם, בעוד כ-17,000 מקרים נוספים נמצאים בבדיקה.
לדברי סגנית מנהל הארגון, סקיילר תומפסון, מדובר במספר מינימלי בלבד. "זה קצה הקרחון", אמרה. "המספרים עוד יעלו".
עדויות מהמקררים ומבתי העלמין
העדויות שמגיעות מתוך איראן מתארות מראות קשים במיוחד. ארגוני זכויות אדם מצביעים על תיעודים של גופות רבות המאוחסנות במתקני קירור מאולתרים, ממערב המדינה ועד לערים הגדולות. אזרחים סיפרו על ימים ארוכים של חיפוש בין שקי גופות כדי לאתר קרובי משפחה, תוך איומים מצד הרשויות וניתוק כמעט מוחלט של תקשורת.
במשהד, אחת מזירות המחאה המרכזיות, מעריכים ארגוני זכויות אדם כי יותר מ־2,000 בני אדם נהרגו. עדות אחת סיפרה על מאות גופות שנראו במתקן פתולוגי בעיר, בעוד בני משפחה זועקים סיסמאות נגד המנהיג העליון עלי חמינאי.
מי הפעיל את האש?
לפי עדים, מומחים וארגוני זכויות אדם, עיקר ההרג בוצע על ידי משמרות המהפכה והמיליציית הבסיג', ולא על ידי המשטרה. הכוחות הללו פעלו בימים הקריטיים של 8 ו־9 בינואר, כשהם חמושים בנשק צבאי קטלני. לדברי סעיד גולקר, מומחה למנגנוני הביטחון של איראן, "לאחר שהמשטרה נסוגה, משמרות המהפכה קיבלו אור ירוק להשתמש בנשק צבאי לכל דבר".
יצוין כי למספר ההרוגים ההולך וגדל יש גם משמעות גיאופוליטית. ארצות הברית החלה להזיז נכסים צבאיים לאזור, בהם נושאת מטוסים, על רקע האפשרות להסלמה. הנשיא דונלד טראמפ נמנע מתקיפה מוקדם יותר החודש לאחר שטען כי איראן חדלה מלהרוג מפגינים, אך לאחרונה הבהיר כי וושינגטון "עוקבת מקרוב".
אם הנתונים יאושרו, מדובר בפרק הדמים החמור ביותר של דיכוי פוליטי באיראן מאז שנות ה-80, אז חוסלו אלפים עם התבססות המשטר לאחר מהפכת 1979. לשם השוואה, במחאות "אישה, חיים, חירות" בשנת 2022 נהרגו כ-550 בני אדם, ובמחאות 2009 נהרגו עשרות.
ככל שמידע נוסף זולג החוצה, מתבהרת התגובה האלימה של המשטר שגבתה מחיר אנושי כבד שממדיו עדיין אינם ידועים במלואם.
