מדד CPI לשנת 2024, המדרג את רוב מדינות העולם מבחינת רמת השחיתות שבהן, חשף מגמה מעודדת.
על פי הנתונים שפורסמו הבוקר (ג'), מצבה של ישראל הולך ומשתפר לעומת שאר העולם, עם ציון של 64 מתוך מאה המציב אותה במקום ה-30 מתוך 180 (כאשר 1 – הכי פחות מושחת, ו-180 – הכי מושחת).
מדובר במגמת עלייה לעומת שנים עברו – כאשר בשנה שעברה היה הציון 62 (וישראל דורגה במקום ה-33), ובשנת 2021 היה הציון של ישראל 59 בלבד – דבר שהציב אותה אז במקום ה-36 בעולם כולו.
עוד באותו הנושא
- אזעקות נשמעו בשעה האחרונה בדרום סעודיה, בעקבות ירי טילים של החות׳ים מתימן
- כוחות הצלה עושים דרכם לזירה בסמוך לחווה של חנניה שבבנימין שממנה התקבל דיווח על פיגוע דריסה, הפרטים בבדיקה
- המסבירן הישראלי אילון לוי כותב ברשת X לאחר החלטת בריטניה ושורת מדינות להטיל סנקציות על ישראל: "בבריטניה, אוסטרליה וקנדה, מפלגות המרכז-ימין עדיין עומדות לצד ישראל״
- דובר צה"ל הודיע כי כוחות הביטחון עצרו השבוע שלושה שוטרים פלסטינים שהיו מעורבים בהקמת מחסום בשטח C סמוך לביתוניא, תוך חריגה מסמכותם. השוטרים עוכבו ונמצאים בחקירה לאחר שתקפו אזרח ישראלי לוחם מילואים שהיה במקום
ישראל ממוקמת באזור נוח ברשימה, כאשר במקום ה-29 נמצאת ידידתנו הגדולה ארה"ב, ובמקום ה-31 מדינה שלרוב ניתן רק להתקנא בה – דרום קוריאה.
רוב המדינות שנמצאות מעל ישראל בדירוג הן מערב אירופאיות או מזרח אסיאתיות.
מרבית מדינות ערב, ובהן מדינות אויבות ויריבות, נמצאות הרחק מתחת לישראל – כאשר לבנון עם ציון 22, איראן עם 23, ומדינות כמו תימן וסוריה כל כך נמוכות שהן בקושי ניתנות לדירוג.

דירוג CPI – איך זה עובד
דירוג ה-CPI הוקם ב-1995, ומפרסם את נתוניו המעודכנים מדי שנה. ע"פ המכון הישראלי לדמוקרטיה, "מדד תפיסת השחיתות (Corruption Perceptions Index, CPI) הוא מדד אשר פותח על-ידי מכון המחקר Transparency International. המדד מבטא את רמת התחושה בקרב אזרחים ומומחים לגבי מידת השחיתות במערכת הפוליטית.
שחיתות מוגדרת כניצול לרעה של משרה ציבורית למען טובות אישיות". למדד עשויות להיות השלכות בשיקוליהם של משקיעים היכן כדאי להשקיע את כספם, או של אנשי עסקים המחפשים אפיקים חדשים והזדמנויות. בישראל המדד מתפרסם על ידי עמותת "שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל", שהיא אחד מ-100 הסניפים של הארגון העולמי.
ע"פ עמותת שביל, החסרונות העיקריים של ישראל כרגע קשורים לאי-עמידה ביעדים שהוצבו בידי הממשלה להתמודדות עם משבר האקלים, יחד עם פגיעה באמון הציבור בממשל עקב המחלוקת סביב הרפורמה המשפטית.
לפי העמותה, עיקר עלייתה של ישראל בשנה האחרונה נובעת לאו דווקא משיפור בתפקודה, אלא בעיקר מכך שלא ירדה כמו מדינות אחרות ששוות לה בערך באוכלוסייה ובכלכלה.
