מדד CPI לשנת 2024, המדרג את רוב מדינות העולם מבחינת רמת השחיתות שבהן, חשף מגמה מעודדת.
על פי הנתונים שפורסמו הבוקר (ג'), מצבה של ישראל הולך ומשתפר לעומת שאר העולם, עם ציון של 64 מתוך מאה המציב אותה במקום ה-30 מתוך 180 (כאשר 1 – הכי פחות מושחת, ו-180 – הכי מושחת).
מדובר במגמת עלייה לעומת שנים עברו – כאשר בשנה שעברה היה הציון 62 (וישראל דורגה במקום ה-33), ובשנת 2021 היה הציון של ישראל 59 בלבד – דבר שהציב אותה אז במקום ה-36 בעולם כולו.
עוד באותו הנושא
- הנשיא טראמפ: ״אדבר עם ישראל לגבי הסנקציות שהוטלו על יהודה ושומרון״
- הנשיא טראמפ: ״המלחמה עם איראן תסתיים מיד לאחר בחירות האמצע – אנחנו לא מחפשים עסקה, אבל המשא ומתן יכול להתחדש״
- הפוסט של סופר הישראלי אורי קורליאנצ'יק ששבר את הרשת: “ארה"ב מפציצה את איראן, איראן מפציצה את ירדן, סעודיה מפציצה את תימן וכווית בוערת. כולם מפציצים את כולם בזמן שישראל שותה בירה קרה על החוף. פעם זה היה הפוך – כך נראית הרתעה"
- המשטרה מתריאה מפני הודעות כזב המתחזות למרכז הקנסות הרשמי במטרה לגנוב פרטי אשראי, וקוראים לציבור למחוק אותן מיד
ישראל ממוקמת באזור נוח ברשימה, כאשר במקום ה-29 נמצאת ידידתנו הגדולה ארה"ב, ובמקום ה-31 מדינה שלרוב ניתן רק להתקנא בה – דרום קוריאה.
רוב המדינות שנמצאות מעל ישראל בדירוג הן מערב אירופאיות או מזרח אסיאתיות.
מרבית מדינות ערב, ובהן מדינות אויבות ויריבות, נמצאות הרחק מתחת לישראל – כאשר לבנון עם ציון 22, איראן עם 23, ומדינות כמו תימן וסוריה כל כך נמוכות שהן בקושי ניתנות לדירוג.

דירוג CPI – איך זה עובד
דירוג ה-CPI הוקם ב-1995, ומפרסם את נתוניו המעודכנים מדי שנה. ע"פ המכון הישראלי לדמוקרטיה, "מדד תפיסת השחיתות (Corruption Perceptions Index, CPI) הוא מדד אשר פותח על-ידי מכון המחקר Transparency International. המדד מבטא את רמת התחושה בקרב אזרחים ומומחים לגבי מידת השחיתות במערכת הפוליטית.
שחיתות מוגדרת כניצול לרעה של משרה ציבורית למען טובות אישיות". למדד עשויות להיות השלכות בשיקוליהם של משקיעים היכן כדאי להשקיע את כספם, או של אנשי עסקים המחפשים אפיקים חדשים והזדמנויות. בישראל המדד מתפרסם על ידי עמותת "שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל", שהיא אחד מ-100 הסניפים של הארגון העולמי.
ע"פ עמותת שביל, החסרונות העיקריים של ישראל כרגע קשורים לאי-עמידה ביעדים שהוצבו בידי הממשלה להתמודדות עם משבר האקלים, יחד עם פגיעה באמון הציבור בממשל עקב המחלוקת סביב הרפורמה המשפטית.
לפי העמותה, עיקר עלייתה של ישראל בשנה האחרונה נובעת לאו דווקא משיפור בתפקודה, אלא בעיקר מכך שלא ירדה כמו מדינות אחרות ששוות לה בערך באוכלוסייה ובכלכלה.


