נשיא איראן מסעוד פזשכיאן, הצהיר לאחרונה כי סין ורוסיה הסכימו להשקיע במדינה, אך הנתונים מצביעים על פער משמעותי בין ההצהרות לבין המציאות הכלכלית.
בריחת הון באיראן
למרות הבטחות מצד מוסקבה ובייג'ינג, ההשקעות בפועל באיראן נותרו זניחות לאורך השנים והמשק האיראני ממשיך להתמודד עם בריחת הון משמעותית שעלולה להתגבר אם יוטלו עליה שוב סנקציות.
בין השנים 2014 ל-2024, יתרת חשבון ההון של המדינה הייתה שלילית בהיקף של 123 מיליארד דולר. כלומר בממוצע ירידה של כ-12 מיליארד דולר בכל שנה, לפי נתוני הבנק המרכזי.
עוד באותו הנושא
- המתיחות מול איראן עולה שלב: בעקבות איומיו של טראמפ להפציץ גשרים ולהשמיד תחנות כוח, והמסרים המאיימים ששיגרו בחזרה משמרות המהפכה, נרשמת כוננות שיא במזרח התיכון
- בריטניה מפנה את הנציגים הדיפלומטיים שלה מאירן
- דיווחים על פיצוצים במיצר הורמוז
- משרד החוץ הבריטי חידד את אזהרת המסע לישראל ולמזרח התיכון. באזהרה נקראו האזרחים להיערך לאפשרות של שינויים פתאומיים בלוחות הזמנים של הטיסות וסגירת מרחבים אווויריים עקב המתיחות הביטחונית
סין: ההשקעה האחרונה ב-2016
ההשקעה הסינית האחרונה בפרויקט משמעותי הייתה ב-2016, ולאחר פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין ב-2018, חברות סיניות כמו CNPC לא הזרימו אף דולר להשקעה. אף על פי שחתמה ב-2021 על הסכם שיתוף פעולה ל-25 שנים בשווי 400 מיליארד דולר, בפועל הושקעו רק אחוזים בודדים מהסכום המוצהר.

ההבטחות הרוסיות בעייתיות
גם ההבטחות הרוסיות נראות בעייתיות. חברות כמו Gazprom, שניהלו הסכמים עם איראן, חוו הפסדים כבדים בעקבות סנקציות המערב ונאלצו לבטל פרויקטים רבים בחו"ל. בנוסף, ההשקעות הזרות ברוסיה ירדו בחדות בשנים האחרונות, והחברות הרוסיות עצמם מחדשות את יצוא ההון לפרטיים מחוץ למדינה.
המסר ברור: ההבטחות להשקעות סיניות ורוסיות באיראן נותרות בעיקר בגדר רטוריקה פוליטית, בעוד המצב הכלכלי בפועל מחייב את טהרן להתמודד עם מציאות קשה ומורכבת של חוסר הון והשקעות ממשיות.

