עימות טעון התפתח במועצת הביטחון של האו״ם, לאחר שסגנית שגריר ארה״ב לאו״ם, תמי ברוס, האשימה את חברי המועצה ב"סטנדרטים כפולים" בכל הנוגע ליחסם כלפי ישראל. הדברים נאמרו במהלך דיון חירום שהתקיים אמש (ב') ועסק בהחלטתה של ישראל להכיר רשמית בסומלילנד – ישות מדינית המקיימת עצמאות דה-פקטו זה 34 שנים בצפון קרן אפריקה.
ברוס: על הכרה בפלסטין לא קיימתם דיון חירום
ברוס אמרה בדיון: "מוקדם יותר השנה מספר מדינות קיבלו החלטה חד-צדדית להכיר במדינה פלסטינית שאינה קיימת – והמועצה לא התבקשה לכנס ישיבת חירום כדי לבטא את זעמה".
BREAKING: The United States of America has strongly supported Israel's recent recognition and eatablishment of diplomatic relations with the Republic of Somaliland.
This means alot for the State of Israel and the Republic of Somaliland.
Thank you, America. pic.twitter.com/2Z3fGYRLBT
— Ismail Shirwac (@Ismail_Shirwac) December 29, 2025
לדבריה, ההתנהלות הזו ממחישה יחס שונה כלפי ישראל. היא הדגישה כי עמדת ארה״ב הרשמית בנוגע להכרה בסומלילנד לא השתנתה, לאחר שהנשיא דונלד טראמפ הסתייג מהמהלך, אך הוסיפה אמירה חד־משמעית: "לישראל יש זכות לנהל יחסים דיפלומטיים כמו כל מדינה ריבונית".
ההשוואה למדינה הפלסטינית עוררה תגובה חריפה מצד שגריר סלובניה לאו״ם, סמואל ז׳בוגר, שמדינתו הכירה בפלסטין. "פלסטין נכבשה, היא לא חלק מאף מדינה. בית הדין הבינלאומי לצדק קבע שהיא נכבשה באופן בלתי חוקי", טען. מנגד, אמר כי ההכרה בסומלילנד מהווה הפרה של מגילת האו״ם: "סומלילנד היא חלק ממדינה החברה באו"ם – סומליה. זו הפרה ברורה".
הטענות נגד ישראל
גם נציגי מדינות ערב, פקיסטן וסומליה הצטרפו לביקורת. שגריר סומליה לאו״ם, אבוקאר דאהיר אוסמן, שגריר סומליה לאו"ם, אמר כי הוא דוחה "כל צעד שמטרתו לקדם מטרה זו, כולל כל ניסיון מצד ישראל להעביר אוכלוסייה מעזה לאזור הצפון-מערבי של סומליה (סומלילנד)".
סגן שגריר ישראל לאו"ם, יונתן מילר, השיב והבהיר: "זו אינה פעולה עוינת נגד סומליה", והדגיש כי מדובר במהלך דיפלומטי לגיטימי בלבד.
גם השגריר מטעם הליגה הערבית תקף את ישראל, וטען כי היא נסה לעקור בכפייה אוכלוסייה פלסטינית, והאשים אותה ברצון לנצל את נמלי סומלילנד להקמת בסיסים צבאיים – תוך אזכור תימן הקרובה. חברי מדינות הליגה העברית, כמו גם שגריר סומליה, נמנעו משימוש במילה "סומלילנד" – אותה כינו "צפון סומליה".
ההכרה בסומלילנד
ביום שישי האחרון ישראל הודיעה על הכרה רשמית בסומלילנד – אחרי 34 שנים שבהן התקיימה כמדינה עצמאית דה-פקטו בצפון קרן אפריקה. בכך ישראל הפכה למדינה הראשונה שמעניקה לה הכרה פומבית ומלאה. המהלך הזה לא נעשה בוואקום: הוא מגיע בדיוק כשבדרום תימן גוברת ההסלמה, וכוחות בדלניים הנתמכים בידי איחוד האמירויות ממשיכים להתקדם – התפתחות שמציבה גם את סעודיה במתח גלוי סביב שאלת השליטה באחד המסדרונות הימיים הרגישים ביותר בעולם.
סומלילנד נמצאת בצפון-מערב סומליה ההיסטורית ומשתרעת לאורך מאות קילומטרים של חוף במפרץ עדן, מול חופי תימן. זהו נתיב ימי קריטי שמוביל אל מצר באב אל-מנדב – "צוואר בקבוק" שדרכו עובר חלק משמעותי מהסחר הימי בין אסיה לאירופה, דרך תעלת סואץ. מאז שהחות׳ים החלו לתקוף ספינות בים האדום בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר והמלחמה שלאחריה, חברות ספנות רבות העדיפו לעקוף את האזור דרך כף התקווה הטובה – מסלול ארוך ויקר יותר, שהמחיר שלו הורגש גם בכלכלה ובשוק הישראלי.
לכן, ההכרה הישראלית בסומלילנד נתפסת כיותר מצעד דיפלומטי יוצא דופן: מדובר במהלך שמחבר בין דמוקרטיה לא מוכרת בקרן אפריקה, מאבקי כוח בתוך תימן, התחרות הסעודית-אמירתית על השפעה אזורית, והאיום החות׳י שמטלטל את הסחר העולמי. עבור סומלילנד זו פריצת דרך היסטורית, ועבור ישראל – הימור מחושב בזירה נפיצה שעשוי להרחיב את מרחב ההשפעה שלה, אך גם לקרב אותה אל אחד מקווי השבר הרגישים בעולם.
לסלובנים המטומטמים: סומלילנד עומדת בחלק גדול מהקריטריונים להכרה בינלאומית, בניגוד מוחלט גם לרשות וגם ל(למרבה האירוניה) סומליה.