בערב שקט בטהרן, ימים ספורים לאחר הפסקת האש בין איראן לישראל, הוזמן כתב "איראן אינטרנשיונל" לבית קפה קטן במרכז העיר. המקום נראה שגרתי, התפריט רגיל, והאווירה רגועה, לפחות למראית עין. אבל ברקע התנהלה מערכת כללים לא כתובה: לא משיקים כוסות, לא פונים ישירות למלצרים, ואם נכנס מישהו זר – השתייה "המיוחדת" נעלמת. את הבירה הזמינו בלחישה, והיא הוגשה בכוס אטומה. האירוע המשונה לא נדיר, כך מתברר, אלא חלק מתופעה רחבה ההולכת ומתפשטת מתחת לרדאר של הרפובליקה האסלאמית.
מלקות, מאסר, ולעיתים גם עונש מוות
קנייה, מכירה ושתייה של אלכוהול באיראן עדיין אסורות לחלוטין והעונשים על כך חמורים: מלקות, מאסר, ולעיתים גם עונש מוות לעבריינים חוזרים. למרות זאת, בשטח מתרקמת בשנים האחרונות מציאות אחרת.

שמועות עוברות מפה לאוזן. יש מסעדות שמאפשרות ללקוחות להביא משקאות מהבית, ואחרות – נועזות יותר, מגישות בעצמן אלכוהול תחת שמות קוד, בשקט ובחשאיות.
עוד באותו הנושא
- המתיחות מול איראן עולה שלב: בעקבות איומיו של טראמפ להפציץ גשרים ולהשמיד תחנות כוח, והמסרים המאיימים ששיגרו בחזרה משמרות המהפכה, נרשמת כוננות שיא במזרח התיכון
- בריטניה מפנה את הנציגים הדיפלומטיים שלה מאירן
- דיווחים על פיצוצים במיצר הורמוז
- משרד החוץ הבריטי חידד את אזהרת המסע לישראל ולמזרח התיכון. באזהרה נקראו האזרחים להיערך לאפשרות של שינויים פתאומיים בלוחות הזמנים של הטיסות וסגירת מרחבים אווויריים עקב המתיחות הביטחונית
מהסוחרים הבלתי חוקיים ועד למכירה בבתי קפה בטהרן
אחרי המהפכה ב-1979 האלכוהול היה בין הדברים הראשונים שנאסרו. אבל ההתנגדות לא איחרה לבוא. אנשים התחילו לייצר משקאות בבית, לשתות באירועים פרטיים, ועד מהרה נכנסו לתמונה גם הסוחרים הלא־חוקיים – ה"סאג'ים".

הכול פעל במחתרת. כדי שסאג'י יסכים למכור לך, היית צריך מישהו שימליץ עליך. חלקם אף השתמשו באישה או ילד כדי לבצע את המסירה – ולהימנע מחשד.
משהו השתנה
קנייה ומכירה של אלכוהול באיראן נותרה מסוכנת – אך עם השנים, משהו השתנה. השמועות עברו מפה לאוזן: מסעדות החלו לאפשר ללקוחות להביא את השתייה מהבית. מעטות אף החלו להגיש אלכוהול בעצמן תחת שמות קוד.
"אני זוכר בית קפה על חוף בצפון איראן, שם אב של חבר הזמין משקה שהוגש לו בקנקן תה. המחירים במקומות כאלה היו גבוהים פי כמה ממה שסאג'י היה גובה – מותרות יקרות למי שמוכן לשלם", סיפר הכתב.

"הסיפורים האלה, שנמסרים תמיד בתערובת של חוסר אמון והתרגשות, רומזים על התנגדות שקטה, שברירית אך הולכת ומתרחבת. היא אולי אישית יותר מאשר פוליטית, אבל גם היא שוחקת לאט את סמכות השלטון. וכל זה מתרחש על רקע מציאות של מדינה שמטלטלת בין איום מלחמה למחסור יומיומי – בחשמל, מים, דלק, ואינפלציה – ועדיין, אנשים ממשיכים למצוא דרכים לחיות", הוסיף.
בקבוקים מועוצבים
אם בעבר השתמשו בבקבוקי מים ממוחזרים או בפחיות של בירה "ללא אלכוהול" כדי להסוות את התכולה, היום המשקאות מגיעים בבקבוקים מעוצבים עם תוויות בהתאמה אישית ושמות מותג מתוחכמים.
"בבית הקפה, חבר שלי הסביר לי את כללי ההתנהגות עוד לפני שהזמנו. המחירים היו דווקא סבירים – התחושה לא הייתה של ניצול או סיכון כלכלי", שחזר הכתב.

תפריטים סודיים
אפילו סוכנות הידיעות פארס – כלי תקשורת שמנוהל על ידי משמרות המהפכה – דיווחה על התופעה לפני כמה שבועות. "בדיקות שטח של כתבי פארס מראות שבמסעדות יוקרה, 'תפריט סודי' נחשף רק ללקוחות נבחרים – בעל פה או באמצעות וואטסאפ, תוך שימוש בשפה מקודדת", נכתב בדיווח, שקרא להגברת האכיפה.


מעניין. הרי אסור להם אלכוהול לפי הדת שלהם או משהו לא?
אהבתי את הכתיבה שלך.
אחת שיודעת צודקת, לערבים אסור לשתות משקאות חריפים זה נגד האיסלם
…כתבתן ש:"מי ששותה מקבל מלקות",
מלקות ? הכוונה לנערות מהפרסומת לחזיות של ז'אק קובה?