במהלך המלחמה הותקפו באיראן תשתיות ונכסים אסטרטגיים, ולפי ההערכות איראן ספגה נזק כלכלי של כ-20 מיליארד דולר בעקבות התקיפות שנערכו במהלך המלחמה.כך לפי פרסום אמש (ב') בחדשות 12. עבור טהרן, המשמעות אינה רק שיקום של אתרים ותשתיות, אלא גם התמודדות עם מחיר פנימי כבד שעלול ליפול שוב על האזרחים.
המצב הכלכלי הקשה
איראן נכנסה למערכה כשהיא כבר במצב כלכלי רעוע, שכלל: אינפלציה גבוהה, שחיקה מתמדת של המטבע, וירידת ערך של מוצרי יסוד, לצד מחסור כבד במים וחשמל. רמת החיים של האזרחים באיראן נפגעה קשות.
הלחץ הזה מתחדד עוד יותר על רקע מנגנון ה-Snapback, בנוסף לסנקציות הבין לאומיות שהופעלו על איראן, שהגבילו את יכולתה לשווק נפט בחופשיות והכריחו אותה לבחור בחלופות עקיפות ואף במחירים נמוכים יותר.
הדילמה האיראנית
באמ"ן מעריכים כי המשטר האיראני ינסה להסיט משאבים לשיקום היכולות האסטרטגיות והאתרים שנפגעו. אלא שבמציאות של יוקר מחיה, שחיקת מטבע ועייפות אזרחית ממושכת, כל הזרמת כספים לשיקום ביטחוני עלולה להעמיק עוד יותר את הביקורת הציבורית. "החשש המרכזי של המשטר הוא שחולשה חיצונית, לצד מצוקה כלכלית פנימית, תעודד התפרצות מחודשת של מחאות רחבות היקף אשר עלולות לערער עוד יותר את הלגיטימציה השלטונית ואת יכולת האכיפה", הסביר גורם ביטחוני.
כלכלת איראן נשענת בעיקר על הכנסות מנפט, אך הסנקציות הבין-לאומיות ומנגנון ה-SnapBack פגעו ביכולתה למכור נפט באופן חופשי והקטינו את הכנסותיה. במקביל, תשתיות מיושנות ומחסור בהשקעות ובטכנולוגיה מקשים על שיקום והרחבת הייצור.
על רקע המצוקה הכלכלית, גוברת גם הביקורת הציבורית, כשהאזרחים מתקשים לשאת עוד גזרות והסלמה. כך ניצב המשטר האיראני בפני דילמה: לשקם את כוחו הצבאי שנפגע, או להימנע מהעמקת המשבר הפנימי שעלול להצית מחאה רחבה.
