בזמן שישראל מרכזת את עיקר המאמץ הצבאי והמדיני באיראן, מתחת לפני השטח נמשכת לחימה פעילה בזירות נוספות – לבנון, עזה, תימן ויהודה ושומרון. ההחלטה בדרג המדיני ברורה: להתמקד ב"ראש הנחש", אך במקביל לנהל את שאר החזיתות באופן מדוד.
גורמים ביטחוניים אמרו אמש (ב') לכתבת המדינית שירית אביטן כהן כי ההחלטה האסטרטגית היא למנוע פיזור כוחות וכי ההבנה היא שכל סטייה מהמאמץ המרכזי עלולה להקל על איראן, שמנסה להפעיל לחץ דרך שלוחותיה האזוריות.
איראן במוקד, ושאלת הסיום
התקיפות באיראן נמשכות, עם פגיעה בתשתיות ובדמויות מפתח במשטר. למרות זאת, אין בשלב זה תשובה ברורה לשאלה כיצד תיראה נקודת הסיום של המערכה. הגורמים המרכזיים שישפיעו על כך הם המשך המעורבות האמריקנית וההתפתחויות בתוך איראן עצמה. ההערכה היא כי רק שילוב של לחץ צבאי חיצוני וטלטלה פנימית יוכל להביא לשינוי עמוק במציאות בטהרן.
בינתיים, המסר שמגיע מהדרג המדיני הוא עקבי: היעדים קודמים ללוחות הזמנים, והמערכה תימשך כל עוד יש בכך צורך.
תימן: השקט שמעלה סימני שאלה
בזירה הדרומית נרשמת בתקופה האחרונה ירידה בפעילות מצד החות'ים. ההסבר לכך אינו חד משמעי, אך בישראל מצביעים על כמה אפשרויות: העדפה להימנע מעימות רחב בזמן שאיראן עצמה תחת לחץ, בעיות פנימיות בתימן, או שינוי סדרי עדיפויות מצד טהראן. אפשרות נוספת היא מיקוד של החות'ים בזירות אחרות, בעיקר באזורי שיט אסטרטגיים, במטרה להשפיע על הכלכלה העולמית.
עזה: ההכרעה נדחית – לא מבוטלת
הדיון סביב הלחימה ברצועת עזה נמשך, אך טרם התקבלה הכרעה. בקרב הדרג המדיני קיימות עמדות שונות לגבי העיתוי, בין היתר בשל מגבלות, שיקולים מדיניים ולוחות זמנים פוליטיים. עם זאת, יש הסכמה רחבה כי חמאס לא יוכל להישאר כגורם שלטוני וצבאי ברצועה. הדרישה לפירוז הארגון עדיין עומדת על הפרק, והערכה היא שהסוגיה תחזור למרכז הבמה בהמשך.
לבנון: פעולות ממוקדות ומשמעותיות
בצפון נמשכת פעילות צבאית נגד חיזבאללה, אך תוך הקפדה על הימנעות מהתרחבות יתירה. ישראל פועלת כדי לצמצם את האיום המיידי על היישובים סמוכי הגבול, תוך שילוב של תקיפות אוויריות ופעילות קרקעית נקודתית. במערכת הביטחון מדגישים כי חיזבאללה עדיין מהווה כוח משמעותי, גם לאחר פגיעות שספג. לכן, הגישה היא להפעיל לחץ צבאי מתמשך מבלי להיגרר להתבוססות עמוקה שתסיט את הקשב מהזירה המרכזית.
יהודה ושומרון: יציבות שברירית
ביהודה ושומרון נשמר עד כה שקט יחסי, גם בתקופה רגישה ביטחונית. הדבר מיוחס לפעילות סיכול אינטנסיבית של כוחות הביטחון, שפועלים באופן יומיומי בשטח. עם זאת, גורמים ביטחוניים מזהירים מפני שחיקה של הכוחות ומהתפתחות מהירה של פיגועי טרור אפשריים, לצד המשך ניסיונות הברחת נשק ושוהים בלתי חוקיים.
