פסגת שרי החוץ של ארגון שנגחאי לשיתוף פעולה (SCO) נערכה השבוע בבייג'ין. שר החוץ האיראני ביקש להעלות את נושא "התגובה לתוקפנות הישראלית" וציפה להתייצבותה של סין לצד טהרן, אך "הידידה הגדולה ממזרח" – העדיפה להימנע מהתערבות.
"התנהגות הרפתקנית ומיליטריסטית של המערב"
בפסגת שרי החוץ נכחו שר החוץ הסיני וואנג יי ונציגים מרוסיה, הודו, פקיסטן ומרכז אסיה. נציגי הממשל בבייג'ין זרקו מסרים כלליים נגד "שימוש בכוח צבאי במזרח התיכון", וגינו את "החד־צדדיות וההרפתקנות", מבלי לנקוב בשמות.
סין ממשיכה למצב את עצמה ככוח גלובלי שלא מתערב כמו ארה״ב, אלא מבקר את מה שהיא מכנה "התנהגות הרפתקנית ומיליטריסטית של המערב". עם זאת, ככל שמתגברים המתח והאלימות במזרח התיכון, ברור יותר ויותר שלסין אין את היכולת ואולי גם לא את הרצון לשחק תפקיד ביטחוני ממשי באזור.
גם בסוגיות אחרות, כמו מתקפות החות׳ים בתימן או העימות בעזה – סין משמיעה מסרים כלליים, אך לא מתייצבת לצד אף גורם באופן בולט. במערב יש מי שרואים בכך חולשה, ובאיראן – תחושת בדידות.
איראן מבודדת ברגע האמת
התגובה הפושרת עוררה אכזבה באיראן, אך הדיפלומטים האיראנים לא מיהרו להביע ביקורת. להפך: שר החוץ האיראני שיבח את סין על "תמיכתה הבלתי מסויגת בזכויות הלגיטימיות של איראן", והדגיש כי ארגון שנגחאי צריך להפוך ל"מנוע של יציבות עולמית".
בפועל, איראן מוצאת עצמה שוב מבודדת ברגע האמת. גם רוסיה, בחרה להימנע מהתבטאויות ישירות על התקיפות האחרונות. במערב מפרשים זאת כחולשה, אך ייתכן שמדובר דווקא באסטרטגיה ברורה: סין אינה מעוניינת להיכנס לבוץ המזרח־תיכוני, כל עוד אינה נאלצת.
#Zakharova: The SCO Foreign Ministers’ Meeting has launched a pivotal phase of preparations for the summit, which will take place on August 31–September 1 in Tianjin
We firmly believe that the summit’s outcomes will strengthen the role of #SCO as a foundation for building a… pic.twitter.com/CUlSYkSV8q
— MFA Russia (@mfa_russia) July 17, 2025
זהירות מחושבת – כדי לגזור רווחים כלכליים
מדיניות החוץ של סין בעידן שי ג’ינפינג מתאפיינת בזהירות מחושבת: הצהרות על דיפלומטיה רב־צדדית, קריאות לשלום עולמי ועמימות טקטית בכל הנוגע לעימותים צבאיים. המטרה – לא להיראות כמי שתומכת בגלוי באף צד סורר, אך גם לא לאמץ את הקו של ארה"ב ובעלות בריתה.
הפסיביות הזו מאפשרת לסין לגזור רווחים כלכליים מכל הצדדים, לחזק את מעמדה ככוח עולמי "נייטרלי" – ולחמוק מהתנגשות עם וושינגטון. עם זאת, ככל שהמשברים מתעצמים אי אפשר שלא לתהות אם באמת ניתן להוביל סדר עולמי חדש מבלי לתפוס צד.
