ארצות הברית ואוקראינה נמצאות במגעים להסכם שיאפשר למעצמה הגדולה בעולם גישה למשאבי המינרלים האסטרטגיים של אוקראינה, בתמורה להשקעות כלכליות ולמה שאוקראינה מקווה שיהיו ערבויות ביטחוניות מצידה של וושינגטון.
למרות שדונלד טראמפ הצהיר בשמחה כי "העסקה נחתמה", נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי זהיר קצת יותר, והתבטא כי ההסכם "עשוי להיות הצלחה גדולה".
תנאי העסקה: השקעות תמורת גישה למשאבים
טיוטת ההסכם, כפי שנחשפה ברשת CNN, אינה כוללת ערבויות ביטחוניות חד משמעיות עבור קייב. עם זאת, היא מציינת כי תוקם "קרן השקעות לשיקום" שתנוהל במשותף על ידי הממשלות. לדברי ראש ממשלת אוקראינה, דניס שמיגה, מחצית מההכנסות העתידיות מפרויקטים של משאבי טבע בבעלות המדינה יוזרמו לקרן ויושקעו בפיתוח תשתיות נוספות.
ההסכם מתפרש גם על תעשיות נוספות מעבר למינרלים נדירים, וכולל גישה לנפט, גז ותשתיות רלוונטיות כמו נמלים ומסופי LNG (גז טבעי נוזלי).
טראמפ דורש "להחזיר את הכסף"
טראמפ אמר כי המטרה היא "להחזיר את הכסף" שאמריקה השקיעה באוקראינה תחת הממשל הקודם. בשלב הראשון, הוא ידרוש נתח של 500 מיליארד דולר מהמינרלים הנדירים של אוקראינה בתמורה לסיוע שכבר הועבר, אך זלנסקי דחה את ההצעה בטענה כי זו תהיה "מכירת המדינה".
בנוסף, זלנסקי טען כי וושינגטון דורשת שכל סיוע עתידי יוחזר פי שניים, כלומר, כל דולר שיינתן יוחזר עם ריבית של 100% – והבהיר כי לא יסכים להסכם שיכבול את אוקראינה לחובות עצומים בדורות הבאים.
אוקראינה רוצה ערבויות ביטחוניות – אך הן לא בהסכם
בזמן שממשל טראמפ מחפש גישה למשאבים האסטרטגיים של אוקראינה, זלנסקי מצביע על כך שחלק מהמרבצים נמצאים באזורים שנכבשו בידי רוסיה, ומזהיר שהמערב חייב לסייע למנוע נפילת יתר המשאבים האוקראיניים לידי הקרמלין.
"המשאבים הקריטיים של אוקראינה הם בין היעדים האסטרטגיים המרכזיים של רוסיה במלחמה הזו. זו גם הזדמנות לצמיחה עבורנו", אמר זלנסקי, כשהוא מדגיש את הצורך להגן על האינטרסים הכלכליים של קייב. יצוין כי אוקראינה משתוקקת לכך שהעסקה תכלול ערבויות ביטחוניות, אך טיוטת ההסכם אינה מבטיחה אותן.
מה מיוחד כל כך במינרלים של אוקראינה?
חומרים כמו גרפיט, ליתיום, אורניום והיסודות הנדירים הם קריטיים לתעשיות הביטחון והטכנולוגיה של ארצות הברית. הם משמשים לייצור אלקטרוניקה, אנרגיות מתחדשות, כלי נשק ומערכות מתקדמות.
כיום, אמריקה הגדולה תלויה בייבוא ממדינות כמו סין, ששולטת בכ-90% מהעיבוד הגלובלי של מינרלים נדירים. המתיחות הגוברת בין וושינגטון לבייג'ינג רק מגבירה את הדחיפות של ארצות הברית למצוא מקורות חלופיים – ואוקראינה היא אחת האפשרויות.
טראמפ לא לבד, גם האיחוד האירופי כבר הביע עניין במשאבים האוקראיניים וגם תחת ממשל ביידן הוכנה טיוטה דומה, שהציעה לקדם השקעות אמריקאיות בתמורה להקלות רגולטוריות מצד קייב.
אחד המאגרים הטבעיים הגדולים בעולם
למרות שטראמפ הגדיר את העסקה כ"עסקת יסודות נדירים" ("rare earths"), בפועל אוקראינה אינה מחזיקה במאגרים משמעותיים של יסודות נדירים. עם זאת, היא מחזיקה באחד מהמאגרים הגדולים בעולם של גרפיט, ליתיום, טיטניום, בריליום ואורניום – כולם מחצבים חיוניים לאסטרטגיה האמריקאית.
עם זאת, אוקראינה טרם פיתחה תעשיית כרייה משמעותית למינרלים אלה, עקב מחסור בהשקעות, תשתיות מיושנות ונזקי המלחמה. ללא השקעות זרות משמעותיות, פיתוח המשאבים הללו ייקח שנים וידרוש השקעות של מיליארדי דולרים.
השינוי במדיניות האמריקאית כלפי רוסיה
לאחרונה, התקיימו פגישות חשאיות בין נציגים אמריקאים ורוסים בסעודיה לדיון בסיום המלחמה – ללא נוכחות אוקראינית או של בעלות בריתה האירופיות. טראמפ הצהיר כי הוא "בדיונים רציניים" עם רוסיה על סיום המלחמה ומנסה "לפתח עסקאות כלכליות עם מוסקבה", כשהוא מתייחס למאגרים האדירים של משאבים נדירים ברוסיה ובאזורים הכבושים של אוקראינה.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר לאחרונה כי מוסקבה מוכנה לשתף פעולה עם חברות אמריקאיות בכריית מינרלים נדירים – הן ברוסיה והן באזורים שנכבשו באוקראינה. "רוסיה היא אחת המובילות העולמיות ברזרבות של מתכות נדירות. בנוסף, גם בשטחים החדשים שנכבשו יש מאגרים מסוימים", אמר פוטין בראיון לתקשורת הרוסית.
נותר לראות אם העסקה תקרום עור וגידים – ואם היא תביא תועלת ממשית לאוקראינה או תהפוך לעסקה חד-צדדית לטובת ארצות הברית של הנשיא החדש דולנד טראמפ.
