בשתיים בלילה, צפצוף קצר קורע את השקט. ילדה בת חמש מתעוררת בבכי, לא מבינה מדוע שוב נשמע הקול מחדר אמה. הצפצוף אינו טעות טכנית, אלא תזכורת מכוונת: על הרגל של האם מהודק אזיק אלקטרוני, תזכורת תמידית לכך שהמשטר מפקח על פעילותה. זהו סיפורם של מאות פעילים באיראן – מורים, סופרים, אמנים וחברי איגודים – שמצאו עצמם תחת מעקב, מוגבלים לרדיוס של כמה מאות מטרים, כשהחיים שמחוץ לגבול הבלתי נראה ממשיכים בלעדיהם.
דיווח שהתפרסם היום (ה') בעיתון איראן אינרנשונל חושף את מיימדי התופעה הבעייתית. אזיקים אלקטרוניים, שבעבר הוטלו באיראן רק על עבריינים, ניתנים כיום גם על פעילים – והופכים את מה שמוצג כחלופה לבית הכלא למקור של השפלה, עול כלכלי וכליאה בלתי נראית.
המאסר נמשך אל תוך השגרה
מעשרות מורים, אמנים, סטודנטים, סופרים, בני מיעוטים דתיים ופעילים פוליטיים, שריצו מאסר של חודשים או שנים בכלא, מעבירים את יתרת עונשם תחת פיקוח אלקטרוני.
shutterstock
המכשירים, שמיוצרים באיראן, כבדים, חדים ולעיתים גורמים לפציעות או דלקות. המשתמשים נדרשים לשלם על האזיק תשלום ראשוני של כ-25 דולר וכ-9 דולר מדי חודש לאחר מכן.
גבול בלתי נראה
המכשירים מגבילים לרוב את התנועה לרדיוס של 1,000 מטרים סביב הבית, אם כי המרחק המדויק נקבע על ידי שופט. ההשפעה היא מיידית: עבודות שמופסקות, אירועים משפחתיים שמתפספסים, הזדמנויות שהולכות לאיבוד ואפילו חסמים לקבלת טיפול רפואי. לרשויות האכיפה האיראניות יש שיקול דעת רחב להחליט מי זכאי לאזיק ובאילו תנאים – דבר שמשאיר את הפעילים חשופים במיוחד.
ההתנגדות למשטר לא נעלמה
על אף הפגיעה הקשה בחיי היומיום, רבים רואים באזיק האלקטרוני ברירה עדיפה על פני תנאי הכליאה הקשים בבתי הסוהר של איראן. עבור רובם מדובר בבחירה בין "רע לנורא" – בין פיקוח מתמיד והגבלה פיזית לבין חיים לצד עבריינים מסוכנים בתאי הכלא.
למרות הכול, יש מי שבוחרים להמשיך ולפעול גם תחת מגבלות אלו, כשהם רואים בכך חלק מהמחיר שהם משלמים על דרישת זכויותיהם.
"זה המחיר הקטן ביותר שאנחנו משלמים על דרישת הזכויות שלנו,” סיפרה אחת הפעילות הפוליטיות לעיתון האיראני, "האזיק האלקטרוני הגביל את התנועה שלי, אבל הוא לא עצר את המחשבות והכתיבה שלי", אומר סופר אקטיביסט מהמדינה. "אני ממשיך לכתוב וזה דבר שהממשלה לעולם לא תוכל לקחת ממני".
