"הנפלים היו בארץ בימים ההם", כך נכתב בפרשת בראשית. האם ישנן עדויות היסטוריות לענקים? פפירוס מצרי עתיק כבן 3,300 שנה נחקר מחדש ומעורר סערה בקרב חובבי הארכיאולוגיה המקראית. הממצא, עליו פורסם השבוע (א') באתר "ניו יורק פוסט", עשוי לספק הוכחה נדירה לקיומם של ענקים בארץ כנען לפני אלפי שנים.
עדות מהמאה ה-13 לפני הספירה
תחילה נציין כי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, כתב כי "גזע הענקים, שמחמת שיעור קומת גופם, שאינה דומה כלל לשאר בני אדם, היו לפלא לכל רואיהם ולשמועת בלהות. ועוד כיום מראים את עצמותיהם, שאינן דומות בגודלן לשום בריה".
המסמך המכונה "פפירוס אנסטייסי א'" שמור כיום במוזיאון הבריטי. הוא מתוארך למאה ה-13 לפני הספירה, תקופה החופפת לימי השבטים בני יעקב או לתקופת השופטים המוקדמת. הטקסט נכתב כמכתב מאת סופר מצרי בשם חורי, המתאר את הסכנות האורבות בדרכי כנען והלבנט.
עוד באותו הנושא
- דיווחים על פיצוצים במיצר הורמוז
- משרד החוץ הבריטי חידד את אזהרת המסע לישראל ולמזרח התיכון. באזהרה נקראו האזרחים להיערך לאפשרות של שינויים פתאומיים בלוחות הזמנים של הטיסות וסגירת מרחבים אווויריים עקב המתיחות הביטחונית
- דיווחים על פיצוצים באזור בסיסי ארה"ב בכווית: מערכות ההגנה האווירית הופעלו
- ראש המוסד רומן גופמן ביקר בוושינגטון לשיחות בנושא איראן, כך פרסם הכתב ברק רביד

"חמש אמות מכף רגל ועד ראש"
חוקרים מארגון "Associates for Biblical Research" התמקדו בקטע שבו מתאר הסופר מפגש מעניין. הוא מפרט מפגש עם שבטי נוודים המכונים "שוסו" (Shosu) במעבר הררי צר וסבוך.
"המעבר הצר שורץ בשוסו המסתתרים מתחת לשיחים", נכתב בפפירוס העתיק. חורי מתאר אותם בצורה מעוררת בעתה: "חלקם בגובה של ארבע אמות או חמש אמות. פניהם זועפות, ליבם אינו רך, והם אינם מקשיבים לשדלנות".
המונח "אמה" במצרים העתיקה דומה למקבילה המקראית וערכו כ-50 סנטימטרים. המשמעות היא ברורה: הלוחמים הללו התנשאו לגובה של בין 2 ל-2.5 מטרים. זהו גובה חריג ועצום, במיוחד ביחס לממוצע הקומה בעת העתיקה שהיה נמוך משמעותית מהמקובל היום.
מפרשת המרגלים ועד גוליית
עבורנו כיהודים התיאור המצרי מזכיר מיד את דיווחי המרגלים בפרשת "שלח-לך". כאשר חזרו המרגלים מתור את הארץ, הם סיפרו בבהלה: "ושם ראינו את־הנפילים בני ענק מן־הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם".
אמונה לא צריכה הוכחות, אך יהודים מאמינים ימצאו עניין באישור חיצוני לכך שבארץ ישראל אכן הסתובבו שבטים בעלי ממדים חריגים. האזכור מתחבר לדמויות מקראיות נוספות כמו עוג מלך הבשן, שמיטתו הגיע לתשע אמות, או גוליית כפי שמופיע בספר שמואל א': "ויצא איש הבנים ממחנות פלשתים גלית שמו מגת גבהו שש אמות וזרת".
סיפורי התנ"ך מחכים להיחשף
מנגד, הקהילה המדעית מטילה ספק. חוקרים מהזרם המרכזי טוענים כי הפפירוס הוא טקסט סאטירי שנועד ללעוג לקולגה של הסופר. ייתכן שהתיאור המוגזם נועד רק להעצים את תחושת הסכנה בדרכים. עם זאת, גם המדענים מודים כי גובה של שני מטרים אמנם היה נדיר, אך קיים מבחינה ביולוגית. הממצא המצרי מזכיר לנו שוב: סיפורי התנ"ך מחכים להיחשף.


נשמע לי סתם איזה ספר הרפתקאות שמישהו כתב(כמו שר הטבעות)