לפי נתונים שנאספו ממקורות מערביים ומדיווחים של המודיעין הבריטי, הצבא הרוסי סופג מאז תחילת אוגוסט קצב אבדות קבוע וגבוה במיוחד. כ-15 אלף חיילים בשבוע. מדובר באחד הנתונים הקשים ביותר שנמדדו מאז פרוץ המלחמה בפברואר 2022.
הנתונים מתפלגים כך: כ-2,000 הרוגים מדי שבוע בקרבות עצמם, לרוב סביב החזיתות המזרחית והדרומית, בעיקר באזור דונייצק, אבדייבקה וחזית זפורוז'ה. בנוסף, ישנם כ-6,000 פצועים באורח קשה שאינם צפויים לחזור לשדה הקרב, ועוד כ-5,000 נוספים שמוגדרים “נפגעים עקיפים”, בהם נעדרים, חיילים שנשבו, חולים, וכן אלפי עריקים הנמלטים מהחזית.
המשמעות היא שבכל חודש מאבדת רוסיה כוח אדם בהיקף של כ-60 אלף לוחמים, קצב אבדות שממחיש את העומס והדימום המתמשך של הצבא הרוסי.
עוד באותו הנושא
- מספר טילים שוגרו מאיראן לעבר ירדן, ככל הנראה לעבר עקבה הסמוכה לאילת
- כלי תקשורת איראניים מדווחים כי מספר טילים בליסטיים שוגרו לעבר בסיסים אמריקנים באזור
- בפרצוף של הפלסטינים: נשיא נאורו, דיוויד אדאנג, החליט לפתוח שגרירות של מדינתו בירושלים, בירת ישראל – ולא בתל אביב
- כך נראה הלילה מחסן תחמושת שהותקף בידי צבא ארה"ב בדרום איראן
גרף נתונים שפרסם דוד ליסובצב:
מאז תחילת אוגוסט מספר ההרוגים השבועי של הצבא הרוסי התייצב סביב ה 2,000 בשבוע.
כלומר בערך 4,000 הרוגים בשבוע בפועל.
בערך 6,000 פצועים שלא יחזרו ללחימה.
ועוד 5,000 מסיבות אחרות, כגון שבי, מחלות ובעיקר עריקה.
אז הצבא הרוסי מאבד בערך 15,000 אבדות בשבוע. pic.twitter.com/y0gTiXeqJk— David Lisovtsev (@david_lisovtsev) October 19, 2025
מחיר המתקפות האינסופיות
מאז החלה רוסיה לחדש את מתקפותיה ההתקפיות בקיץ, תוך ניסיון להשיג הישגים סמליים לפני החורף, היא מפעילה לחץ מסיבי על מערכי האש והחי"ר שלה. הכוחות האוקראינים, שנשענים על מודיעין מדויק, כטב"מים וטילי ארטילריה מערביים, הצליחו לפגוע באופן שיטתי בריכוזי חיילים וציוד רוסיים.
התקיפות, בשילוב תוואי השטח הקפוא והבוץ העמוק של סוף הסתיו, הפכו את הלחימה למלכודת מוות. יחידות רוסיות רבות נאלצות להתקדם ללא חיפוי מספיק, ולעיתים אף ללא מערך לוגיסטי או תקשורת יעילה. לפי ההערכות, מספר יחידות רוסיות איבדו למעלה מ-50% מאנשיהן בתוך שבועות ספורים בלבד.
“הצבא מחליף דם באדמה”
קצין מודיעין מערבי צוטט באחד הדו"חות באומרו כי “רוסיה כבר איננה נלחמת באמצעות טקטיקה, אלא באמצעות גופות”. לדבריו, המודל הרוסי הנוכחי מבוסס על “שחיקה רציפה של כוח אדם”: זרם בלתי פוסק של מתגייסים, אסירים ומשוחררים ממחלקות גיוס חירום שנשלחים לקרב עם ציוד בסיסי בלבד.
למרות אובדן ההיקף, מוסקבה ממשיכה לנסות לשדר עמידות. לפי ההערכות, הקרמלין מגייס כ-25 אלף חיילים חדשים בחודש, אך מדובר בגיוס מאולתר, רבים מהם חסרי הכשרה, חלקם גויסו בכפייה, ואחוזי ההישרדות שלהם בקרב נמוכים.

קריסה שקטה בעורף הרוסי
הנתונים הקשים מחלחלים גם פנימה. בערים בפריפריה הרוסית ניכרת עלייה דרמטית במספר ההלוויות הצבאיות. ברשתות החברתיות הרוסיות גוברת תופעת "ההיעלמות השקטה", משפחות שלא מקבלות הודעות על יקיריהן במשך חודשים. לפי ארגוני זכויות אדם, עשרות אלפי חיילים מוגדרים “נעדרים” – מונח שמשמש בפועל כדי להסתיר את היקף ההרוגים האמיתי.
בנוסף, מדווחים על גלי עריקות הולכים וגוברים: חיילים שבורחים מהחזית, בעיקר באזורים שבהם אין שליטה פיקודית הדוקה. אחרים נכנעים במכוון לכוחות אוקראינה כדי להימנע מהחזרה לקו הלחימה.

מה יקרה בחורף הבא?
לקראת חורף 2025-2026, צבאה של רוסיה נכנס לעונה החדשה כשהוא מדולדל, מותש ומפוצל. אוקראינה, על אף הפגיעה הקשה בתשתיותיה, מצליחה לשמור על קצב לחימה עקבי ולהפעיל מערכות מודיעין וטכנולוגיה מדויקות.
לפי ההערכות, אם לא יחול שינוי דרמטי במבנה הפיקוד או בזרימת התחמושת ממדינות ידידותיות לרוסיה, שיעור האבדות הנוכחי אינו בר קיימא לאורך זמן. כל שבוע נוסף של 15 אלף נפגעים מקרב את הצבא הרוסי לקו שבירה אנושי, מוסרי ומבצעי כזה שממנו קשה יהיה לחזור.