יום דרמטי בבריסל: היום (ד') צפוי הפרלמנט האירופי להצביע על חבילת סנקציות חריגה נגד מדינת ישראל – לראשונה מאז תחילת המלחמה. יו"ר הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, מקדמת את המהלך, בעוד ישראל מנהלת קרב נגד השעון בניסיון לבלום או לכל הפחות לצמצם את הנזק האפשרי.
מה כוללת ההצעה?
ההצעה כוללת השעיה של סעיפים מתוך הסכם האסוציאציה (הסכם הסחר) עם ישראל, וכן סנקציות אישיות נגד שר האוצר בצלאל סמוטריץ', השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ו"מתיישבים אלימים". במקביל, ההצעה כוללת סנקציות גם על עשרה מחבלי חמאס.
בישראל מזהירים כי פגיעה בהסכם הסחר עם האיחוד, השותף הכלכלי הגדול ביותר של המדינה, עלולה לגרום נזק משמעותי. עם זאת, הסנקציות האישיות נגד השרים אינן צפויות לעבור, משום שהן דורשות קונצנזוס מלא בין 27 המדינות, דבר שלא צפוי לקרות.
סער: "מעניקה כוח לארגון הטרור"
שר החוץ גדעון סער תקף את המהלך ואמר: "המלצות מועצת הנציבים שהובילה הנשיאה פון דר ליין מעוותות מוסרית ומדינית. צעדים נגד ישראל יפגעו באינטרסים של אירופה עצמה". במכתב ששלח לפון דר ליין הוסיף סער: "בעצם קידום הצעה שכזו את מעניקה כוח לארגון טרור האחראי לפשעים מזוויעים, בעוד ישראל, שותפה ותיקה של האיחוד, מנהלת מלחמת קיום".
ההצבעה צפויה להיות צמודה במיוחד. בעוד מדינות כצ'כיה והונגריה כבר הודיעו כי יתנגדו לכל הצעה, הרי שגרמניה ואיטליה, שהתנגדו בעבר להצעות דומות, עדיין לא הכריעו כיצד יצביעו היום. גורם גרמני רשמי מסר הבוקר כי "העמדה טרם נקבעה".
כללי ההצבעה
לפי הכללים, השעיית סעיפים בהסכם הסחר דורשת רוב מיוחס – תמיכה של 65% מהמדינות, המייצגות לפחות 55% מתושבי האיחוד. לכן, אם גרמניה (84 מיליון תושבים) או איטליה יצביעו בעד – המהלך עשוי לעבור.
בין המדינות התומכות כבר כעת נמצאות אירלנד, ספרד, סלובניה, צרפת והולנד. מנגד, לצד המתנגדות המוצהרות צ'כיה והונגריה ניתן למנות גם את אוסטריה, בולגריה, רומניה ולטביה.
