איהם אל-סהלי, עיתונאי אתר "אל-אח'באר" הלבנוני אשר מזוהה עם חיזבאללה, הזדעק הבוקר (ג') מפעולות ממשלת ישראל בירושלים, יהודה ושומרון. "המציאות בשטח מוכיחה שהכיבוש מחסל כל אפשרות למדינה פלסטינית", כתב.
המאמר נפתח בדיווח על אישור ממשלת ישראל לתוכנית התנחלות המיועדת לביצוע בשנים הקרובות. התוכנית כוללת הקמת 2,780 יחידות דיור בצפון ירושלים, רשמית לצורך הרחבת היישוב אדם השוכן ק"מ ספורים מזרחית לירושלים. המאמר טוען כי מטרת התוכנית היא ליצור רצף טריטוריאלי בין ירושלים בעזרת שכונת נווה יעקב, ליישובים שמעבר לקו הירוק, ובכך למחוק בפועל את הגבול של 1967.
הרחבת האכיפה הישראלית לשטחי A ו-B
"התוכנית החדשה", כתב אל-סהלי, "מגיעה בהקשר של החלטות רחבות וכוללנות יותר, שכותרתן היא הסיפוח הפוליטי והביטחוני של הגדה וירושלים, אשר אושרו על ידי ממשלת הכיבוש ב-8 בפברואר השנה". הוא הסביר כי החלטות אלו נועדו להרחיב את היקף הפעילות של גופי האכיפה השייכים למנהל האזרחי, כך שיכללו את שטחי -"A" ו-"B", המהווים 40% משטח יהודה ושומרון ונמצאים תחת ניהול אזרחי פלסטיני לפי הסכם אוסלו.
"על פי ההחלטות החדשות, ישראל יכולה כעת – תחת כותרות של הגנה על אתרי מורשת, ארכיאולוגיה, סביבה ומים – להוציא צווים להריסה או להפסקת בנייה במקומות שהיא רואה בהם פגיעה באתר ארכיאולוגי, בסביבה או עבירה על תקנות המים. סמכויות אלו הופעלו בעבר רק באזורי "C" הנתונים לשליטה מינהלית וביטחונית של הכיבוש, לפי אותו הסכם".
מהלך רישום המקרקעין והשלכותיו
הכותב טען שישראל מקדמת תוכנית להסדר מקרקעין ביהודה ושומרון, לראשונה מאז 1967. המטרה, לפי הכתבה, היא להפוך שטחים נרחבים ל"אדמות מדינה" ולרשום אותן בטאבו הישראלי, מה שיקשה מאוד על ערעור משפטי בבתי משפט ישראליים או בבג"ץ.
כאן הזדעק העיתונאי הלבנוני: "המציאות בשטח פירושה שממשלת הכיבוש הופכת את כל פלסטין המנדטורית כפי שהייתה מוכרת לפני ה-15 במאי 1948, לאדמות השייכות לישות שהוקמה בתאריך האמור. נזכיר כי ב-19 במרץ 2023, עוד לפני המלחמה הנוכחית, שר האוצר של הכיבוש, בצלאל סמוטריץ', הכחיש את קיום העם הפלסטיני וטען כי קיום זה הוא המצאה דמיונית שגילה אינו עולה על 100 שנה".
האצת ההתיישבות בצל המלחמה
על התנהלות הדברים מאז טבח ה-7 באוקטובר 2023, כתב: "המציאות לאחר החודש שבו החלה המלחמה המתמשכת עד היום, דומה מאוד למה שהיה לפניו מבחינת התנחלות, סיפוח גובר של הגדה וייהוד ירושלים. מאז הנכבה, ולאחר מכן השלמת כיבוש שאר פלסטין ב-1967, עיקר עיסוקן של ממשלות ישראל העוקבות ושל ראשי עיריית ירושלים היה 'יותר אדמה ופחות פלסטינים'. עם זאת, ההתנחלות לאחר ה-7 באוקטובר הגיעה בקצב מהיר יותר, ברור יותר, וללא תשומת לב או התחשבות בהחלטות הבינלאומיות".
קריסת אוסלו
בעניין הסכם אוסלו ומטרותיו, כתב אל-סהלי ללא כל חשש: "לפני שלושים שנה נולד אוסלו, והחייה מחדש את חלום מדינת פלסטין – ובירתה מזרח ירושלים – אצל פוליטיקאים פלסטינים מסוימים". אך לדבריו, בשנים האחרונות המציאות הלכה והתהפכה: "בספטמבר 2023 הנתונים הראו כי ההתנחלות הוכפלה פי 4 לעומת מה שהייתה לפני 1993: בשנה שלפני ההסכם היו בגדה 172 התנחלויות עם 248 אלף מתנחלים. בשנת 2023 הגיע מספר ההתנחלויות והמאחזים ל-444, המאוכלסים ב-950 אלף מתנחלים". בנתונים שהציג התייחס גם ליהודים המתגוררים בירושלים המזרחית".
לכך הוסיף: "בנוסף לאמור, מהודקת השליטה על כפרים בירושלים, כמו בית צפאפא מדרום לעיר העתיקה, שם הוקמה ההתנחלות גילה ב-1971 על חלקים מדרום הכפר, וכיום היא מההתנחלויות הגדולות בירושלים. הכיבוש ניצל את נסיבות המלחמה המתמשכת והקים 3,500 יחידות דיור חדשות, 1,100 חדרי מלון, והתנחלות נוספת ממערב לכפר בשם "גבעת שקד". בית צפאפא כיום מחולקת לארבעה חלקים המחוברים באמצעות מנהרות, והיא בודדה לחלוטין מהכפרים השכנים", טען.
עיריית הרשות הפלסטינית
לסיכום הזכיר גם את התהליך בפרלמנט הישראלי. "כאשר דחיית המדינה הזו אינה עוד עמדה פוליטית ישראלית בלבד, אלא היא מעוגנת בחוקים כמו החלטת הכנסת ב-17 ביולי 2024, ששללה הקמת מדינה פלסטינית".
"כך, המציאות בשטח מוכיחה שהכיבוש מחסל כל אפשרות למדינה פלסטינית. הוא הפך את הרשות הפלסטינית למשהו הדומה ל'עירייה' המבצעת פעולות מטעמו, כולל פעולות ביטחוניות. אולי המינימום הנדרש היום מהרשות הוא לגרום לישראל לשלם את מחיר כיבושה, בכך שתניח לה לשאת לבדה באחריות לפלסטינים בשטחים שנכבשו ב-1967, כולל חינוך, בריאות, עבודה, מזון, מים ותשתיות לערים ולכפרים שלהם".
