חבר ועדת התקציב והכספים בפרלמנט האיראני, ג'אבר קוצ'אקינז'אד, חשף ירידה חדה בהכנסות הנפט שפגעה ביכולת האיראנית להשיג מטבע זר ולממן ייבוא של מוצרים חיוניים. לדבריו, המדינה הצליחה להקצות השנה רק כ-11 מיליארד דולר לייבוא בסיסי, לעומת 18 מיליארד בשנה שעברה.
לפי הדיווח אתמול (ש') באתר איראן אינטרנשיונל, למרות שהממשלה טוענת כי מכירות הנפט לסין גבוהות, חלק גדול מהתמורה אינו חוזר לכספים זמינים בקופה הציבורית, בין השאר בגלל מנגנוני תשלום מורכבים והנחות גבוהות שניתנות בשל הסנקציות. בשל כך סובל המשטר מקושי אמיתי להכניס סחורות חיוניות והמחסור גדל.
"מערכת כלכלית כבדה"
כלכלנים מצביעים על בעיות מבניות שמחמירות את המשבר באיראן: תקציב כרוני בגירעון, אינפלציה גבוהה ומערכת אדמיניסטרטיבית מנופחת. הכלכלן מהדי פזוקי צוטט בתחנת הטלוויזיה בשפה הפרסית כמזהיר כי הוצאות ממשלתיות חסרות שליטה ומנגנונים חופפים מבזבזים משאבים ומחריפים את האינפלציה.
לדבריו, ללא משמעת תקציבית ורפורמות עומק, אין סיכוי לייצב את הכלכלה.
סנקציות חדשות ושאיפות צמיחה לא מציאותיות
על פי ההערכות, מצבה של איראן עלול להידרדר עוד יותר בשנה הקרובה, עם כניסתן לתוקף של סנקציות מחודשות מצד מדינות אירופה במסגרת מנגנוני האו"ם. הכלכלן מורטזה אפגא מזהיר כי היעד הרשמי לצמיחה של 8 אחוז אינו ריאלי, אפילו בתנאים אופטימיים. לדבריו, "גם בלי מלחמות וסנקציות, מדובר ביעד שאי אפשר להשיג."
קוצ'אקינז'אד מאשר כי הדוחות החודשיים של האוצר מצביעים על ירידה ברורה בהכנסות הנפט, אם כי הנתונים המדויקים מסווגים. לדבריו, חוסר הוודאות לגבי היקף ההכנסות מקשה על תכנון הזרמות מטבע זר ועל הבטחת ייבוא שוטף, מה שמעמיק את תחושת המשבר ומעורר חשש לעתיד הכלכלי של איראן.
