ביקורו של נשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד, בקהיר, כלל לא היה רק מפגש ידידותי: לפי דיווח של האתר הלונדוני 'אל-ערבי אל-ג'דיד', בן זאיד הגיע עם מסר מדיני אמריקני לממשל המצרי בנושא רצועת עזה.
לפי מקורות דיפלומטיים מצריים שצוטטו בידיעה, ארצות הברית מנסה בשבועות האחרונים ללחוץ על מצרים לקבל חלק מאוכלוסיית עזה במסגרת תוכנית טראמפ ל'פתרון אזורי'. על פי אותו תיווך, מצרים הוזהרה כי מדובר ב'הזדמנות האחרונה' להסכמה שתכלול גם תמיכה כלכלית רחבת היקף – אך אם תסרב, תאבד את הסיוע הכלכלי ואת הגיבוי האמריקני במוסדות בינלאומיים.
התוכנית: עשרות אלפי פלסטינים – תמורת מיליארדים לכלכלה המצרית
על פי אותו דיווח, התוכנית המדוברת כוללת בשלב הראשון העברה של כ-500 עד 700 אלף תושבים מאזורי הצפון של עזה – מהמובלעת שמצפון לציר נצרים – לשטח מצרי, ככל הנראה בצפון סיני. בשלב מאוחר יותר, לפי התכנון, תורחב התוכנית ותושבים מעזה יעברו גם לירדן.
לצד זאת, צוין כי ישראל עצמה מקדמת תוכנית להקמת יחידה חדשה במשרד הביטחון שתעסוק ביציאת פלסטינים 'מרצון' למדינות שלישיות. "אמש אישר הקבינט הביטחוני הישראלי הצעה שהגיש שר הביטחון הישראלי ישראל כ"ץ להקמת מחלקה חדשה במשרד הביטחון שתתארגן ותאפשר לפלסטינים לצאת מרצועת עזה 'מרצון' למדינות שלישיות", נאמר בכתבה ובדיווח הערבי הוסיפו גם כי "מלשכתו של כ"ץ נמסר בהצהרה כי הממשל יפעל "להכין ולארגן את היציאה הבטוחה והמסודרת של תושבי עזה", על ידי מתן נתיבי תחבורה ואמצעי מיון לנוסעים במעברים ספציפיים בתוך הרצועה, בנוסף לתאום התשתית הדרושה כדי להקל על הנסיעה ביבשה, בים ובאוויר ליעדיהם הסופיים".
מצרים מכחישה: "לא נשתתף בהעברת פלסטינים"
כזכור, משרד ההסברה המצרי פרסם הכחשה נחרצת לדיווחים שלפיהם מצרים מוכנה לקלוט זמנית מאות אלפי פלסטינים. על פי ההודעה, "מצרים דוחה באופן מוחלט כל תרחיש של העברת תושבים מעזה, בין אם בכפייה ובין אם לכאורה מתוך רצון".
הממשל המצרי חזר על עמדתו שלפיה כל ניסיון ליישם מהלך שכזה יהווה "סכנה לביטחון הלאומי המצרי". עוד נמסר, כי מצרים מתכוונת להמשיך להוביל תוכנית לשיקום עזה מבלי לפנות תושבים מהשטח – עמדה שאושרה גם בוועידת קהיר האחרונה בתחילת מרץ.
האווירה החיובית – רק הצגה?
לצד הדיווחים, הממשל המצרי ממשיך להדגיש את היחסים החמים עם איחוד האמירויות. לפי הדובר הרשמי של נשיא מצרים, הביקור של בן זאיד כלל סעודת איפטאר חגיגית בבית הנשיא, ובה הודגשו הקשרים הקרובים בין המדינות והנכונות להמשיך לחזק את שיתופי הפעולה בתחומי הכלכלה, הפיתוח וההשקעות.
