העולם, כולל ישראל ואיראן, ממתין לראות כיצד יגיב משטר האייתוללות הטרוריסטי לחיסולו של ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמעיל הנייה, בטהרן. החשש ממלחמה אזורית בעקבות פגיעה ביעדים אסטרטגיים בישראל גובר, ותופס את תשומת הלב העולמית.
בקרב מקבלי ההחלטות בטהרן, סוגיית הכלכלה האיראנית היא בעלת משמעות רבה, וייתכן שהיא מחוללת חשש ממלחמה כוללת. הכלכלה האיראנית, שנמצאת במצב קשה כבר שנים רבות, נתונה תחת לחץ מתמשך. הכישלון הכלכלי המקומי בלבנון במקרה של מלחמה בהיקף מלא עשוי להתקיים גם באיראן, שנראה כי מתנהלת לעבר תהום כלכלית.
בשנת 2023, איראן ראתה את שיא היצוא של נפט מאז שנסוג נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ מהסכם הגרעין לפני כ-6 שנים, עם הכנסות של 35.87 מיליארד דולר. לפי סטטיסטה, בשנת 2022, 47% מהתמ"ג האיראני הגיע מסקטור השירותים, 40% מהתעשייה ו-12.5% מהחקלאות, כשהכנסות התחום התעשייתי מגיעות בעיקר מענף הנפט.
סין, היבואנית הגדולה ביותר של נפט איראני, רוכשת 85%-90% מתוך כ-1.5 מיליון חביות נפט ביום שמייצאת איראן, כך לפי חברת ניטור התנועה הימית "ארגוס". לפי קרן להגנת הדמוקרטיות (FDD), מאז תחילת כהונת נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בינואר 2021 ועד דצמבר 2023, הכנסות משטר האייתוללות מיצוא נפט לסין חצו את רף ה-100 מיליארד דולר.
לפי תקציב איראן לשנה הפרסית הנוכחית (מרץ 2024־מרץ 2025), צפויה ירידה של 3.2% בהכנסות מנפט, בעוד שהתקציב מבוסס על ציפייה לעלייה של 49.8% בהכנסות ממסים ולצניחות של 43.2% בהכנסות מהפרטות ו-51.6% ממכירות נכסים ממלכתיים. מרבית הנפט האיראני יוצא מהמפרץ הפרסי, אך במקרה של מלחמה כוללת עם ישראל שיכולה לפגוע בתנועת השיט במיצר הורמוז, עלולות להיות השלכות חמורות גם על איראן.
הכלכלה האיראנית, שצמחה ב-5% בשנת 2023 לפי הבנק העולמי, צפויה להיתקל בקשיים נוספים. הבנק העולמי צופה האטה משמעותית בצמיחה בשנים הקרובות: 3.2% ב-2024, 2.7% ב-2025 ו-2.3% ב-2026.
ד"ר שרונה מזליאן לוי ממרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב, ציינה כי יוסף פזשכיאן, בנו של הנשיא הנבחר מסעוד פזשכיאן, אמר בשבוע שעבר שהעדיפות העליונה של איראן היא לא מלחמה עם ישראל אלא טיפול בעוני, שחיתות, אפליה ואי-שוויון במדינה. "הפגיעה הקשה בכלכלה מהווה מניע מרכזי להפגנות ולהתקוממות הציבור האיראני נגד המשטר", אמרה ד"ר מזליאן לוי.
הקצב השנתי של האינפלציה באיראן הגיע לשיא של 40.2% בדצמבר, ירד ל-30.9% באפריל, אך שב לעלות ל-32.2% ביולי. הפגיעה ניכרת במיוחד בשכבות האוכלוסייה העניות. דירוג השחיתות של איראן לפי ארגון השקיפות הבינלאומי עומד על המקום ה-149 מתוך 180, כשהמשטר ומשמרות המהפכה נהנים מהכנסות הנפט.
דוח הבנק העולמי מציין ירידה בעוני בין השנים 2020-2021 ל-2022-2023, אך הפערים בין אזורים באיראן נותרו גדולים, עם שיעור עוני באזורים הכפריים שהוא יותר מכפול מבערים. ד"ר מזליאן לוי ציינה כי שיעור האבטלה האמיתי כנראה עומד על כ-25%, מה שתורם לבריחת מוחות ולהגירה של אקדמאים.
התמ"ג הישראלי עמד על 509.9 מיליארד דולר מול 401.5 מיליארד דולר של איראן, עם פער קיצוני של 53.4 אלף דולר לנפש בישראל לעומת 17.9 אלף דולר באיראן. שער הריאל האיראני צנח מ-510 אלף לדולר בדצמבר ל-670 אלף לדולר לאחר חיסול חסן מהדווי, אך התייצב ב-580 אלף לדולר לאחר ירידת המתח. "עם בחירתו של פזשכיאן לנשיאות איראן, הריאל האיראני התחזק", אמרה ד"ר מזליאן לוי. "אולם עם החרפת הקולות המלחמתיים בשבוע שעבר, חל פיחות נוסף בשער הריאל ובורסה האיראנית חוותה ירידות מתמשכות".
נטישת הבורסה בטהרן נמשכת, עם הון בהיקף של 3 מיליארד דולר שיצא מהבורסה בשלוש השנים האחרונות. המגמה צפויה להחמיר במקרה של מלחמה כוללת.
