באיחוד האירופי שוקלים: אלו הצעדים שיינקטו נגד רוסיה

בפסגה שתתקיים היום (ד') של ראשי האיחוד האירופי בקופנהגן, ידונו מנהיגי האיחוד האירופי באפשרות להקים "חומת מל"טים" להגנה על היבשת, לאחר חדירות של רחפנים רוסיים לאזור. כמו כן, בפסגה ידונו ראשי 27 המדינות בהצעה להשתמש בנכסים רוסיים באירופה שהוקפאו, כדי לממן הלוואה של 140 מיליארד יורו לאוקראינה, כך פורסם ברויטרס.

צרפת, גרמניה, שבדיה, נורבגיה, הולנד, בריטניה, פינלנד ואוקראינה התחייבו לדאוג למערכת נגד מל"טים, כדי לעזור לדנמרק להגן על המנהיגים, ולהתמודד עם הפרות המרחב האווירי מצד רוסיה בדנמרק, פולין, ואסטוניה.

בשבוע שעבר, תקריות במרחב האווירי של דנמרק גרמו לשיבושים בשישה שדות תעופה במדינה. דנמרק לא אמרה רשמית מי לדעתה אחראי לכך, אך ראש הממשלה רמזה כי כנראה מדובר במוסקבה.

התקריות גרמו לראשי האיחוד האירופי להגביר את הקריאות לחיזוק ההגנה של אירופה ואוקראינה מפני רוסיה. גם הנשיא טראמפ קרא למדינות האיחוד  לקחת אחריות על החזיתות הללו. בפסגה, ידונו המנהיגים  בארבעה פרוייקטים ביטחוניים, שאחד מהם הוא, כאמור, "קיר מל"טים" – רשת חיישנים לגילוי, מעקב, ונטרול כלי טייס פולשים.

את הרעיון העלתה נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, לאחר פלישת 20 מל"טים לשטחי פולין בחודש שעבר. מזכ"ל האיחוד האירופי בירך על הרעיון וכינה אותו "נכון והכרחי", אם כי עדיין לא קיימת תוכנית מפורטת שלו.

בנוסף לנושא הרחפנים, מנהיגי אירופה הכריזו כי יגבירו את הלחץ על רוסיה, בין היתר באמצעות חבילת הסנקציות ה־19 של האיחוד האירופי, שצפויה להביא להפסקה הדרגתית של יבוא הגז הטבעי הנוזלי ממוסקבה עד תחילת 2027. במקביל, הנציבות האירופית הציגה יוזמה חדשה: שימוש בכספים רוסיים שהוקפאו בעקבות הסנקציות למימון "הלוואת פיצויים" עבור אוקראינה – צעד שנועד לתמוך במאמץ המלחמתי של קייב דווקא בשעה שהסיוע האמריקאי נמצא במגמת ירידה.

נשיאת הנציבות, אורסולה פון דר ליין, אמרה כי "אנחנו נמצאים ברגע שבו פעולה נחרצת מצדנו יכולה להוביל לנקודת מפנה בסכסוך הזה". לפי ההצעה, אוקראינה תחזיר את ההלוואה אם וכאשר רוסיה תידרש לשלם פיצויים על המלחמה. עם זאת, גורמים באיחוד מזהירים כי המהלך מעורר שאלות משפטיות וטכניות מורכבות שטרם קיבלו מענה.

קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, הביע תמיכה ברעיון העקרוני של שימוש בכספים המוקפאים לטובת אוקראינה, אך ראש ממשלת בלגיה, בארט דה ובר – שבמדינתו מוחזק עיקר הנכסים במסגרת יורוקליר – הזהיר מפני השלכות חמורות על יציבות המטבע האירופי. לדבריו: "אם מדינות יראו שכסף של בנק מרכזי יכול להיעלם בהחלטה פוליטית, הן עשויות למשוך את הרזרבות שלהן מגוש היורו".