הקרע בצמרת השלטון האיראני: לפי דיווח של חדשות 14, נשיא איראן מסעוד פזשכיאן ניהל בשבוע האחרון עימות חזיתי וחריג במיוחד עם בכירי משמרות המהפכה, בעימות שממחיש את מאבק הכוחות החריף בין הדרג המדיני לבין מוקדי הכוח הצבאיים בטהרן. הערב (א') נחשפו ציטוטים חדשים מתוך העימות.
"אל תתערב"
על פי הפרסום, נקודת הפיצוץ הגיעה סביב מינויו של מוחמד באקר זולרארד לתפקיד מזכיר המועצה המנהלית לביטחון לאומי, במקומו של עלי לאריג'אני. המינוי, שלפי הדיווח בוצע על ידי משמרות המהפכה, עורר את זעמו של פזשכיאן, שטען כי האחריות למינוי כזה אמורה להיות בידיו כנשיא. בתגובה, כך נטען, הובהר לו באופן חד: "אל תתערב".

העימות החריף התפתח, לפי הדיווח, גם לחילופי דברים קשים בין הנשיא לבין מפקד משמרות המהפכה אחמד והידי. פזשכיאן הזהיר כי ההתנהלות הנוכחית מסכנת את עתיד המדינה, "אתם מנהלים את המדינה כמו מתאבדים, אין לנו סיכוי להתאושש מזה. אם זה יימשך עוד שלושה שבועות – הכלכלה תתפרק ולא משנה מה נעשה", אמר.
עוד באותו הנושא
- משרד החוץ מעדכן: הלילה הותקפה ישראלית ששהתה בבית מלון בפריז. עם קבלת הדיווח, קונסולית ישראל בפריז והמחלקה לישראלים במצוקה בחו"ל במשרד החוץ עומדות בקשר רציף עם הישראלית ובני משפחתה, פועלות מול הרשויות המקומיות להמשך הטיפול במקרה ומסייעות לה בכל שניתן
- ארה"ב מחזירה את השליטה למיצרי הורמוז – ללא כל הסכם עם איראן: במבצע ענק של הצבא האמריקני, לוו אמש 40 ספינות מסחריות ששינעו כ-18 מיליון חביות נפט. מדובר בכמות כמעט זהה לתקופה שלפני המלחמה, אז עברו שם כ-20 מיליון חביות ביום
- הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו צפויה להפוך למדינה ה־11 שתפעיל שגרירות בבירת ישראל, ובמקביל ישראל תפתח שגרירות בקינשאסה
- איש התקשורת היהודי-אמריקני מארק לוין פונה לטראמפ ברשת X: "אם אתה לא מתכוון לחמש את העם האיראני, אז בוא שנבקש מהישראלים לעשות את זה. סביר להניח שהם פחות חוששים מסיכונים, והמוסד שלהם בטוח יודע מצוין מי זה מי שם"

"העם רצה תקווה, אני מרגיש כמו בן ערובה"
"העם האיראני בחר בי בפער גדול כי הוא רצה תקווה, הוא רצה לשרוד. מה שאתם עושים זה ההפך המוחלט – אתם מבטלים את רצון העם", אמר פזשכיאן. "לא רק שלקחתם ממני את הניהול בסוגיות הביטחוניות והמדיניות, מאז פרוץ המלחמה לקחתם גם את הניהול על הסוגיות האזרחיות והכלכליות".
במוקד מחלוקת נוסף עומדת שאלת היחס למערב. לפי הדיווח, פזשכיאן ביקש להיות מעורב יותר במגעים מול ארצות הברית, מתוך תפיסה שהסכם מהיר עשוי לסייע להצלת הכלכלה האיראנית. מנגד, במשמרות המהפכה דחו את הקו הזה בחריפות, מתוך חשש לוויתורים מרחיקי לכת בתמורה להקלה בסנקציות.
את השיחה חתם פזשכיאן בהסבר של תחושת חוזר האונים שלו: "אני מרגיש כמו בן ערובה. אתם לא נותנים לי להתפטר ולא נותנים לי לעשות כלום. התפקיד היחיד שלי הוא לקרוא את התכתיבים המגוכחים שלכם".

