במערב מאותתים כי אם עד סוף החודש לא תירשם פריצת דרך מול טהרן, תופעל מחדש מערכת הסנקציות הבינלאומיות. מנגד, באיראן מודים שאין התקדמות אמיתית במגעים עם אירופה או ארצות הברית. סוגיית הליבה נותרת בעינה: המשך העשרת האורניום בשטח איראן, לצד מחלוקות נוספות על פיקוח בינלאומי.
"מנגנון הסנאפבק"
הסכם הגרעין משנת 2015 מאפשר למדינות אירופה להפעיל את מנגנון הסנאפבק, מהלך שיחזיר את חבילת הסנקציות הקשות שהטיל בעבר האו"ם. הסנקציות כוללות אמברגו נשק, הקפאת נכסים, הגבלות על מערך הטילים ומגבלות על בכירים איראנים. יתרונו של המנגנון הוא בכך שהוא מנטרל וטו אפשרי מצד רוסיה וסין. האירופים התחייבו להכריע עד סוף אוגוסט, לפני שתוקפו של המנגנון יפקע ב-18 באוקטובר 2025.
דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר ב-INSS, אמר לחדשות 12 כי מדובר במכה מדינית קשה לאיראן: "זו הוכחה לכישלון הדיפלומטיה האיראנית ונקודת שפל למשטר". הוא מעריך שהפעלת המנגנון תקשה על חידוש ההידברות ותגדיל את הסיכוי להסלמה צבאית: "ככל שהמרחק מהסכם הולך וגדל והרטוריקה המלחמתית מתעצמת, הסיכון לחידוש הלחימה מול ישראל וארצות הברית עולה באופן משמעותי".
