מפלגת השלטון של דרום-אפריקה, "הקונגרס הלאומי האפריקני" (ANC), נמצאת בדרך לאובדן הרוב המוחלט שלה בפרלמנט – כך עולה מתוצאות חלקיות וממדגמים שפורסמו היום (ה'), יממה אחרי ההצבעה בבחירות, שכבר עכשיו נחשבות לדרמטיות ביותר שנערכו במדינה מאז תום האפרטהייד. מספירת 27.2% מהקלפיות עולה כי לעת עתה השיגה "הקונגרס הלאומי", ששולטת בדרום אפריקה מאז 1994, רק 42.5% מהקולות – ולא תצליח לחצות את רף 50 האחוזים. פירוש התוצאות איננו שה-ANC תאבד את השלטון, שכן היא תוכל להקים ממשלת קואליציה עם כמה מפלגות קטנות יותר, אבל הוא משקף את המיאוס ההולך וגדל כלפיה בציבור. מאז עלייתה לשלטון לפני 30 שנה, בהובלת גיבור המלחמה באפרטהייד נלסון מנדלה, השיגה המפלגה באופן עקבי רוב מוחלט בפרלמנט, ובבחירות הקודמות, ב-2019, עמד שיעור התמיכה בה על 57.5%. סקרים לקראת הבחירות שנערכו אתמול אותתו כי היא בדרך לאבד את הרוב המוחלט ובכך את שלטון היחיד. במידה והם יתממשו, מדובר ברעידת אדמה בפוליטיקה המקומית.
מהתוצאות החלקיות עולה כי למקום השני מגיעה מפלגת האופוזיציה הראשית, "הברית הדמוקרטית" (DA), עם 25.4% מהקולות, ולמקום השלישי מפלגת השמאל הקיצוני "לוחמי החופש הכלכלי המרקסיסטים" (EFF), עם 8.8%. המפלגה החדשה MK שהקים הנשיא לשעבר ג'ייקוב זומה, שעזב את "הקונגרס הלאומי האפריקני" ב-2018 אחרי שהסתבך בשלל שערוריות, נושפת בעורפה עם 8.4%. הקולות הראשונים להיספר היו ברובם מאזורי פריפריה, שבהם ה-ANC חזקה יחסית, ובהמשך צפויות להגיע תוצאות רבות יותר מהמרכזים האורבניים, שבהם היא נחשבת חלשה יותר.
השאלה הגדולה היא עם מי תנסה כעת ה-ANC להקים את הקואליציה. אפשרות אחת היא לחבור ל-DA, מפלגת האופוזיציה הראשית, שנחשבת ידידותית לשווקים ולכן ללא ספק תתקבל על-ידיהם באהדה, ואפשרות אחרת היא לשלב כוחות עם ה-EFF וה-MK, שנחשבות פופוליסטיות יותר ותומכות בהלאמה של בנקים ומכרות. בין "הקונגרס הלאומי" לשתי המפלגות הללו יש דמיון מסוים בהיבטי מדיניות, אבל שתיהן מובלות על-ידי מנהיגים שהסתכסכו עם הנהגת ה-ANC. גם משא ומתן עם "הברית הדמוקרטית" צפוי להיות מאתגר, משום שהמפלגות חלוקות מאוד בעמדותיהן בסוגיות שונות, ויש ביניהן דם רע.
התוצאות הסופיות צפויות להתפרסם לכל המאוחר ביום ראשון, אבל עשויות להיחשף עוד לפני כן. בינתיים עוקבים אזרחי דרום אפריקה אחר הספירה, בידיעה שייתכן כי הם לקראת שינוי היסטורי. על העניין העצום בבחירות מעיד שיעור ההצבעה, שהגיע ל-70% לעומת 66% לפני חמש שנים. המונים יצאו להצביע ועמדו זמן רב בתור גם בקור ובגשם.
מפלגת ה-ANC עלתה לשלטון בדרום אפריקה ב-1994 כשהיא נושאת את דגל השחרור מהאפרטהייד, המשטר הגזעני שבמסגרתו שליטיה הלבנים של המדינה גזלו את אדמותיהם של השחורים, השאירו אותם עניים וחסרי השכלה והטילו עליהם הגבלות תנועה קשות. בשנותיה הראשונות בשלטון פעלה הממשלה לתיקון העוולות והביאה חשמל, מים ושיכון הגון יותר למיליונים, אבל בעשור האחרון ניכר כי התנופה שלה הולכת ודועכת.
אף שדרום אפריקה נחשבת לכלכלה הגדולה והמפותחת ביותר ביבשת אפריקה, גם היא סובלת מבעיות קשות: שיעור האבטלה עומד על 32%, יותר מחצי מתושביה חיים בעוני, והיא סובלת מהפסקות חשמל תכופות ומליקויים קשים בתשתיות כמו כבישים, מערכות ביוב ובתי ספר. היא מתמודדת גם עם שיעורים גבוהים של פשיעה אלימה ועם שחיתות פושה, שהובילה לחקירות נגד אישים רבי-עוצמה כמו הנשיא לשעבר זומה ויו"ר הפרלמנט לשעבר נוסיווייה מפיסה-נקקולה.
מפלגת ה-ANC היא אותה מפלגה שממשלתה הובילה בחודשים האחרונים את התביעה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בדרישה לעצור את המלחמה בעזה, משום שלטענתם ישראל מבצעת בפלסטינים רצח עם. ביטוי לתמיכה העיקשת של ה-ANC בפלסטינים ניתן גם השבוע בעצרת בחירות ענקית שלה ביוהנסבורג, שבה נשאו המשתתפים דגל פלסטין ענק. מבקרי המפלגה, גם בישראל, טוענים כי עיסוקה בסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא דרך להסיח את דעת הקהל ממחדליה בבית.
אף שה-ANC חווה ירידה מתמשכת בפופולריות שלה, תרחיש שבו היא לא תהיה המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט ולא תשב בממשלה נחשב בלתי-סביר לחלוטין, משום שעד כה שום כוח פוליטי אחר לא הצליח לבסס עצמו כתחליף ראוי, ומאוכזביה מפצלים את קולותיהם בין שלל מפלגות אופוזיציה. אמנם 80% מאוכלוסיית דרום אפריקה הם שחורים, אך יחד עם זאת המדינה מורכבת גם מקבוצות אתניות רבות, ועובדה זו משתקפת יותר ויותר במפה הפוליטית, שהולכת ונעשית מגוונת. בבחירות הנוכחיות התמודדו כבר יותר מ-50 מפלגות, המספר הגדול אי פעם, ורובן צפויות לזכות לשיעור תמיכה נמוך ביותר, שאינו מותיר מפלגה שתוכל לקרוא תיגר על "הקונגרס הלאומי האפריקני".
