בריאיון מפתיע לשבועון היהודי הגדול ביותר מחוץ לעיר ניו יורק הביע נשיא סוריה החדש אחמד אל ג'ולאני עמדה פומבית נדירה: גישה חיובית כלפי ישראל וקריאה לשיתוף פעולה ביטחוני. "העידן של ההפצצות האין סופיות חייב להסתיים", הצהיר, "יש לנו אויבים משותפים, וניתן להגיע לשותפות ביטחונית עתידית".
מי שהביא לסיום עידן אסד פותח דלת ליחסים חדשים?
אל ג'ולאני, שנכנס לתפקיד לאחר עשרות שנות שלטון של משפחת אסד, מנסה לבדל את עצמו מקודמיו תוך הצגת חזון חדש למזרח התיכון. הוא מתנער מהפוליטיקה הישנה וקורא לפעול "רק במקום שיש בו כנות ודרך ברורה לדו קיום", תוך התרחקות מ"כל דבר אחר" – רמז שקוף לעימותים עם מיליציות שיעיות ואחרות בארצו.

החזרת הסכם הפרדת הכוחות "למען הדרוזים"
במהלך הריאיון, שיגר אל ג'ולאני מחווה נוספת כלפי ישראל: קריאה לחזור להסכם הפרדת הכוחות מ-1974. "הדרוזים בסוריה וברמת הגולן הם אזרחים שורשיים ונאמנים", טען, "והם ראויים להגנה. הבטיחות שלהם אינה ניתנת למשא ומתן", אמר.
עוד באותו הנושא
- החות'ים פתחו הבוקר בתקיפות נרחבות בסעודיה, כולל שיגור טילים לעבר ערים מרכזיות כמו ג'דה ויאנבוע, וגרמו לשריפות באזורים שונים
- חיל האוויר הסעודי תקף את המתחם הממשלתי במחוז ח'דיר שבמחוז תעז שבתימן, ישנם דיווחים על נפגעים במקום
- העיתונאית והפילוסופית הצרפתייה פגי סאסטר תוקפת בחריפות במגזין Le Point את קריאות השמאל להחרים את 'פאודה'
- עיתון פח: מחקר חדש ויוצא דופן בהיקפו, שבוצע על ידי פרופ' אדיאל פינקר מאוניברסיטת ייל, חושף הטיה עמוקה, מבנית ושיטתית לרעת ישראל בסיקור המלחמה בעזה בעיתון ה"ניו יורק טיימס". המחקר, שהתפרסם בכתב העת האקדמי היוקרתי Studies in Conflict & Terrorism, מבוסס על ניתוח כמותני ואיכותני מדוקדק של 1,559 כתבות חדשותיות שפורסמו בעיתון בין ה-7 באוקטובר 2023 ל-7 ביוני 2024
"טראמפ יכול לתקן"
בדברים שנשמעים כאילו נלקחו מתוך קמפיין בחירות אמריקני, שיבח הנשיא הסורי את דונלד טראמפ: "אני רואה בו איש של שלום", אמר, "הוא היחיד שיכול לאפס את השיחות ולהפגיש בינינו. שנינו הותקפנו על ידי אותו אויב, וסוריה זקוקה למתווך ישיר".

משימת השיקום: "ירשנו טראומה ותקווה"
ברקע השאיפות האזוריות, אל ג'ולאני אינו מתכחש למשברים הפנימיים שירש ממלחמת האזרחים. לדבריו, "אנחנו לא מתחילים מ-0. אנחנו מתחילים מהמעמקים", תוך תיאור מדינתנו ככזו שסובלת מטראומה לאומית וחוסר אמון עמוק. עם זאת, הוא מדגיש: "ירשנו גם תקווה. היא שבירה – אבל אמיתית".
שלטון חדש – גישה חדשה?
עם כניסתו לתפקיד, נקט אל ג'ולאני שורת צעדים שמטרתם החזרת אמון הציבור: פתיחת ערוצי שיח עם כלל מגזרי האוכלוסייה, מתן לגיטימציה לחילונים ולדתיים כאחד, והצבת עיקרון ההקשבה כבסיס לשלטון. "אני לא מבקש אמון", אמר, "אני מבקש סבלנות ובדיקה מדוקדקת".
הדברים של אל ג'ולאני עשויים לבשר על אחת ההתפתחויות המעניינות במערכת האזורית מאז האביב הערבי – השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא האם מדובר בהצהרות טקטיות בלבד או בהיפוך כיוון היסטורי אמיתי של דמשק?


