בריאיון מפתיע לשבועון היהודי הגדול ביותר מחוץ לעיר ניו יורק הביע נשיא סוריה החדש אחמד אל ג'ולאני עמדה פומבית נדירה: גישה חיובית כלפי ישראל וקריאה לשיתוף פעולה ביטחוני. "העידן של ההפצצות האין סופיות חייב להסתיים", הצהיר, "יש לנו אויבים משותפים, וניתן להגיע לשותפות ביטחונית עתידית".
מי שהביא לסיום עידן אסד פותח דלת ליחסים חדשים?
אל ג'ולאני, שנכנס לתפקיד לאחר עשרות שנות שלטון של משפחת אסד, מנסה לבדל את עצמו מקודמיו תוך הצגת חזון חדש למזרח התיכון. הוא מתנער מהפוליטיקה הישנה וקורא לפעול "רק במקום שיש בו כנות ודרך ברורה לדו קיום", תוך התרחקות מ"כל דבר אחר" – רמז שקוף לעימותים עם מיליציות שיעיות ואחרות בארצו.

החזרת הסכם הפרדת הכוחות "למען הדרוזים"
במהלך הריאיון, שיגר אל ג'ולאני מחווה נוספת כלפי ישראל: קריאה לחזור להסכם הפרדת הכוחות מ-1974. "הדרוזים בסוריה וברמת הגולן הם אזרחים שורשיים ונאמנים", טען, "והם ראויים להגנה. הבטיחות שלהם אינה ניתנת למשא ומתן", אמר.
עוד באותו הנושא
- סוכנות הסחר הימית הבריטית מעדכנת על ספינה שהותקפה לחופי עומאן, במצר הורמוז
- שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י על הנסיון להגיע להסכם: "ההתייעצויות לגבי 'תוכנית היומיים' נמשכות עם המתווכים… אך טרם הגענו לתוצאה סופית, והשגת התוצאה תלויה בתשובות שהצד השני ייתן לשאלותינו"
- ברויטרס פורסם כי בעקבות החשש שטראמפ יחדש את התקיפות מיד לאחר בחירות האמצע מחרתיים, איראן הציעה בשיחות בקטאר לפתוח את מצר הורמוז תוך יומיים תמורת הסכם. במקביל למגעים, מוג'תבא ח'מנאי הורה להעלות כוננות לקראת תקיפה אפשרית
- חולמים על רובוט שיעשה את מטלות הבית במקומכם? בעתיד הקרוב זה כבר לא יהיה רק חלום
"טראמפ יכול לתקן"
בדברים שנשמעים כאילו נלקחו מתוך קמפיין בחירות אמריקני, שיבח הנשיא הסורי את דונלד טראמפ: "אני רואה בו איש של שלום", אמר, "הוא היחיד שיכול לאפס את השיחות ולהפגיש בינינו. שנינו הותקפנו על ידי אותו אויב, וסוריה זקוקה למתווך ישיר".

משימת השיקום: "ירשנו טראומה ותקווה"
ברקע השאיפות האזוריות, אל ג'ולאני אינו מתכחש למשברים הפנימיים שירש ממלחמת האזרחים. לדבריו, "אנחנו לא מתחילים מ-0. אנחנו מתחילים מהמעמקים", תוך תיאור מדינתנו ככזו שסובלת מטראומה לאומית וחוסר אמון עמוק. עם זאת, הוא מדגיש: "ירשנו גם תקווה. היא שבירה – אבל אמיתית".
שלטון חדש – גישה חדשה?
עם כניסתו לתפקיד, נקט אל ג'ולאני שורת צעדים שמטרתם החזרת אמון הציבור: פתיחת ערוצי שיח עם כלל מגזרי האוכלוסייה, מתן לגיטימציה לחילונים ולדתיים כאחד, והצבת עיקרון ההקשבה כבסיס לשלטון. "אני לא מבקש אמון", אמר, "אני מבקש סבלנות ובדיקה מדוקדקת".
הדברים של אל ג'ולאני עשויים לבשר על אחת ההתפתחויות המעניינות במערכת האזורית מאז האביב הערבי – השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא האם מדובר בהצהרות טקטיות בלבד או בהיפוך כיוון היסטורי אמיתי של דמשק?
