אתמול בשעת לילה מאוחרת התפרסמו תוצאות המדגם הכלל-בריטי לבחירות שהתקיימו בממלכה המאוחדת של אנגליה, ווילס סקוטלנד וצפון אירלנד במהלך היום. התוצאות העידו באופן חד משמעי כי הסקרים והתחזיות התממשו: מפלגת הלייבור זכתה ברוב מוחץ של 410 מושבים (מתוך 650), במה שמהווה את הניצחון הגדול ביותר שלה במאה ה-21. מנהיג המפלגה, קיר סטרמר, צפוי להתמנות בימים הקרובים לראש הממשלה, ובשל הזכייה ברוב מוחלט של המושבים – להימנע ממלאכת הקמת קואליציה.
אך יותר משמדובר בניצחון של הלייבור, מדובר בתבוסה של מפלגת השמרנים: מפלגת הימין המסורתית ספגה את המפלה הקשה ביותר מאז תחילת המאה ה-20, וזכתה ב-130 מושבים בלבד (ביחס לרוב המוחלט ממנו נהנתה לפני כן). ראש הממשלה המכהן רישי סונאק נאחז אך בקושי בכיסאו במחוז הבחירה שלו; לראשת הממשלה לשעבר ליז טראס היה פחות מזל. אחרי 14 שנות שלטון, בהם התחלפו 5 ראשי ממשלה ובהם בריטניה חוותה תהפוכות רבות (משבר הברקזיט, משבר הקורונה, ועוד רבים נוספים) – העם הבריטי החליט להחליף את הנהגתו. בנוסף, לשמרנים עמד לרועץ פיצול פנימי – כאשר מפלגת 'הרפורמה' הקיצונית בהובלת נייג'ל פראג' פיצלה את קולות התומכים במפלגה והחלישה את השמרנים במחוזות רבים (על אף שזכתה ב-4 מושבים בלבד). סונאק התקשר לסטרמר ובירך אותו על ניצחונו, וצפוי לפנות את המעון ברחוב דאונינג 10 בקרוב.
מהם ההשלכות של הניצחון מבחינת ישראל? בטווח הקצר, נראה שלא הרבה. סטרמר, עורך-דין אפרורי בן 61, נשוי ליהודייה ואף הגדיר את עצמו בעבר כ'ציוני', כך שתמיכתו בישראל במלחמה הנוכחית צפויה להחזיק מעמד לאורך זמן. סטרמר הצטיין עד כה בגדיעת גורמים אנטישמיים ואנטי-ישראליים מתוך המפלגה, ובהם המנהיג לשעבר ג'רמי קורבין (שנבחר אתמול לפרלמנט שוב כעצמאי) וחבר מרעיו; אך לא מדובר במהלך חד-פעמי, אלא בכוננות מתמדת, ובטווח הארוך יצטרך סטרמר להימנע מהיסחפות שמאלה אל האגפים הקיצוניים במפלגתו, ולעמוד בפני לחציהם. נאחל לו מכאן את ברכותינו, ובהצלחה.
