ממשל טראמפ ממשיך להוביל שינוי אסטרטגי במדיניות הסיוע הבינלאומי. סוכנות הפיתוח האמריקנית (USAID) הודיעה היום (ד') כי כ-10,000 עובדיה ייצאו לחופשה מנהלית החל מיום שישי הקרוב.
"התייעלות והפניית משאבים"
השינוי מגיע בעקבות פרסום על החלטת הנשיא לפרק את פעילות הסוכנות כחלק מתוכנית להקפאת תקציבי סיוע החוץ של המדינה לצורך התייעלות והפניית משאבים פנימיים.
המהלך מעורר דאגה בקרב השותפים של הסוכנות ברחבי העולם, שמסתמכים על תמיכתה במגוון פרויקטים, אך במקביל היא מהווה הזדמנות לפיתוח שותפויות חדשות עם מדינת ישראל.
עוד באותו הנושא
- מעודדים עלייה: ישראל מעניקה לרופאים יהודים מהתפוצות שבוחרים לעלות לישראל מענקים של עשרות אלפי שקלים וסיוע בשכר דירה כדי לעודד עלייה של מוחות מבריקים. רופאים שבוחרים לגור בפריפריה מקבלים מענקים של מאות אלפי שקלים. לפי הנתונים העדכניים, בשנת 2025 עלו ארצה יותר מ-500 רופאים.
- פרטי ההיתקלות הבוקר מצפון לליטני: לוחמי סיירת גבעתי נתקלו במחבלים בכפר זוטר א-שרקיה
- יועצו הצבאי של חמינאי, מוחסן רזאי, בריאיון ל-CNN: "השיחות נתקעו, טראמפ חייב להפשיר 24 מיליארד דולר של נכסים איראניים כדי להגיע להסכם; פגישה בינו לבין המנהיג העליון לא תתקיים"
- פיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM) מפריך את הדיווח האיראני: כוחות איראניים לא ביצעו ירי אזהרה ולא תקפו ספינות מלחמה אמריקניות בים עומאן. בארה"ב מבהירים כי מדובר בדיווח שקרי, וכי כוחותיהם ממשיכים לפעול בחופשיות באזור ולשמור על המצור

ההחלטה והשלכותיה
מוקדם יותר הודיע ממשל טראמפ על תוכנית לשינויים מרחיקי לכת במדיניות סיוע החוץ של ארצות הברית, הכוללת פירוק הדרגתי של USAID והעברת חלק מהתפקידים לסוכנויות אחרות. המהלך נתפס כחלק מאסטרטגיה כוללת לצמצום המעורבות האמריקנית בעולם והפניית המשאבים לנושאים פנימיים.
USAID פעלה לאורך השנים בתחומי פיתוח וסיוע בשטחי הרשות הפלסטינית, עזה ויהודה ושומרון, לרוב באופן שנתפס כבעייתי עבור ישראל. הסוכנות אמורה הייתה לממן פרויקטים לחיזוק תשתיות הבריאות והחינוך ברשות הפלסטינית, אך שיתפה פעולה עם ארגונים עוינים בעלי אג'נדה אנטי-ישראלית. בנוסף, הועלו טענות כי חלק מהסיוע שימש בעקיפין את שלטון חמאס ברצועת עזה.

"לנהל את כספי המסים בצורה אחראית"
טראמפ הדגיש כי יש צורך לנהל את כספי משלם המסים האמריקני בצורה אחראית יותר ולהימנע מהשקעת משאבים במקומות שאינם משרתים את האינטרסים הישירים של ארצות הברית.
לצד זאת, מדינות כגון קניה ודרום אפריקה הביעו חשש מהשלכות המהלך על תוכניות חיוניות המתקיימות בשטחן.

