תומאס ביירן שר ההגנה של אירלנד הדגיש כי ההגבלות המתוכננות של המדינה, במסגרת חוק הסחר, עם יישובי יהודה ושומרון בישראל, מתייחסות למוצרים בלבד ולא לשירותים. כך פרסמו היום (ו') ברויטרס. כמו כן, בירן דחה טענות כי החוק נושא אופי אנטישמי והבהיר כי מדובר בצעד מצומצם שמטרתו למנוע יבוא מ”שטחים שנכבשו שלא כחוק”.
צעד מצומצם מאוד
לפי ביירן, החוק לא יכלול שירותים ולא צפוי להיכנס לתוקף השנה. כמו כן הדגיש כי מדובר בצעד מצומצם מאוד, שדומה לצעדים שכבר ננקטו במדינות אירופאיות אחרות.
החוק, שהוצע על ידי חברת הפרלמנט האירי, ספג לחצים לכלול גם שירותים. למרות זאת, הגבלת החוק למוצרים תיגע במספר מצומצם של סחורות בלבד, כמו פירות מיובשים בשווי כ-200 אלף אירו בשנה.
עוד באותו הנושא
- הנשיא טראמפ: ״איראן עושה כל שביכולתה כדי להעלות את מחיר הנפט לפני בחירות האמצע בארה"ב״
- שר הביטחון ישראל כ״ץ הטיל סנקציות על חברת הדלק הלבנונית Coral Oil שסיפקה 130 אלף ליטר דלק לחיזבאללה
- צדיק! עמית קדמי קנה כרטיס טיסה לספר תורה שהביא איתו לטיול בווייטנאם בעקבות הדרישה של חברת התעופה לשלוח אותו לבטן המטוס יחד עם שאר המזוודות.
- צעד נוסף בדרך לעתיד: חברת טסלה הודיעה כי תשיק ב- 2027 רכב אוטונומי ללא צורך בפיקוח נהג
אירלנד, שהתייחסה בשנים האחרונות באופן חריף לישראל, ספגה ביקורת נרחבת על התנהלותה. שר החוץ גדעון סער טען כי ממשלת דבלין נושאת אופי אנטישמי. ביירן דחה טענות אלו: "אני דוחה באופן מוחלט את הטענה שהמדינה אנטישמית. אנחנו מודעים מאוד לתרומתם של היהודים באירלנד".

שמו של "פארק הרצוג"
נזכיר כי לפני שבועיים החליטה עיריית דבלין לשנות את שמו של "פארק הרצוג", פארק מרכזי בבירת אירלנד הקרוי על שמו של הנשיא השישי של מדינת ישראל חיים הרצוג. באותו יום הודיעה ראש העיר, אליסון גילילנד כי דבלין חזרה בה מהמהלך וכי מנכ"ל מועצת העיר משך את ההצעה באופן רשמי.
הנסיגה מההחלטה הגיעה לאחר ביקורת רחבה, לא רק מצד קהילות יהודיות וגורמים אוהדי ישראל ברחבי אירופה, אלא גם מצדה של ממשלת אירלנד עצמה, אף שהיא נחשבת למבקרת קשה של ישראל בשנים האחרונות. ההתנגדות הציבורית כללה גם קולות מתוך דבלין עצמה, שראו ביוזמה ניסיון למחוק חלק מההיסטוריה היהודית-אירית.

