האיחוד האירופי הגדיר מוקדם יותר את משמרות המהפכה האיראניים כארגון טרור. בנוסף, סנקציות בתחום זכויות האדם הוטלו על 15 אזרחים איראנים ועל שישה גופים, בשל מעורבותם בדיכוי האלים של המחאות, בשל ההוצאות להורג ובשל השיבושים באינטרנט. ההגדרה החדשה מעוררת גלים בזירה הבינלאומית. אלה רוזנברג, חוקרת ב"מרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון", ניתחה היום (ה') את המשמעויות הנגזרות מהמהלך והדגישה כי מדובר בכלי שאפקטיביות שלו תלויה בנחישותן של מדינות אירופה.
מהלך סמלי או כלי אכיפה כלכלי?
לדברי רוזנברג, למרות ההד התקשורתי, החשיבות המרכזית של המהלך היא משפטית וכלכלית. ההכרזה מאפשרת למדינות האיחוד האירופי להקפיא נכסים ולמנוע עסקאות עם גופים קשורים, ובכך לחזק את האכיפה הכלכלית ולהקשות על זרימת כספים דרך מערכות פיננסיות מערביות.
"המהלך הזה חשוב מבחינה סמלית ומתואם עם המדיניות האמריקאית, אבל הוא רלוונטי בעיקר ככלי אכיפה פיננסי ומשפטי ולא רק כהצהרה", אמרה רוזנברג.
תיעוד מאיראן:
Dramatic footage from Rasht, Iran when Iranians clashed with the Islamic Republic.
“We are many, we are victorious, Long Live the Shah” ”Death to Khamenei”
Keep showing the world what is happening in Iran.
pic.twitter.com/06fPEEQUJz— Savakzadeh (@Savakzadeh) January 27, 2026
החשש: "סנקציות שיהפכו לסמל פוליטי בלבד"
לצד התמיכה בצעד, רוזנברג הזהירה מפני יישום חלקי או מפוזר של הסנקציות. לטענתה, ללא תיאום הדוק בין רשויות הרגולציה וגורמי הביטחון, המהלך עלול לאבד מהאפקטיביות שלו. "רק אכיפה פעילה של בנקים, רשויות רגולציה וגורמי ביטחון, כולל מעקב אחרי שרשראות ייצור וסחר וחיבור לאמצעי אכיפה ימית, תיצור אפקט ממשי", ציינה.
לסיום היא היא הוסיפה והדגישה כי אם האכיפה תישאר פושרת או מפוזרת בין מדינות, "הסנקציות יהפכו לסמל פוליטי בלבד ולא לכלי אפקטיבי להשבתת היכולות הפיננסיות והלוגיסטיות של משמרות המהפכה".
